'ושמרתם מצוות לא תעשה ועשיתם מצוות עשה'
'ויאמר אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא'. ידוע הוא שיש מצוות עשה ויש מצוות לא תעשה, וגם כאן בציווי ה' למשה יש מצוות עשה, של נעליך מעל רגליך, ויש מצוות לא תעשה, אל תקרב הלום…
ולכאורה קשה, משה רבנו כבר נמצא במקום קדוש, וכמו שכתוב, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, אם כן, לכאורה היה לו לה' יתברך לומר כסדר זה, קודם של נעליך, ואחר כך אל תקרב הלום, ומדוע התורה הקדימה את ציווי אל תקרב הלום לציווי הסרת הנעליים, של נעליך מעל רגליך?
עוד באתר:
ומבאר רבינו האור החיים הקדוש שכאשר אדם עובר על מצוות לא תעשה הוא חובל בנפשו, אך כאשר אינו מקיים מצוות עשה מפסיד האדם את השגת הטוב, ואינו נענש רק על מצוות מסוימות, וידוע שהשמירה זהו מצוות לא תעשה, והעשייה זהו מצוות עשה, ותמיד מקדים ה' להזהיר על השמירה ואחר כך על העשייה, וכמו שכתוב, ושמרתם ועשיתם, לשמור ולעשות, לזה הקדים ה' לומר למשה רבנו את לא תעשה שזה אל תקרב הלום, ואחר כך מצוות עשה, של תוריד את נעליך מעל רגליך…
וזה לשונו של רבינו הקדוש: 'דע כי בכל התורה כולה גילה ה' דעתו ורצונו כי עיקר הקפדתו ומוסרו הוא על מצוות לא תעשה, כי זה יחבול בנפש, והוא טעם אומרו והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה, ואמרו רבותינו, תנה לו כמו שנתנה לך, אבל מצוות עשה, הם השגת הטוב כשיהיו, ובהעדרם אין עונש, זולת על פרטים ידועים כגון פסח ומילה'…
[אור החיים שמות פרק ג פסוק ה]
