העיר אשדוד התעטפה ביגון עם פטירתו של רב קהילת יוצאי אלג'יר הרה"ג רבי אברהם עמר זצ"ל ראש מוסדות ריב"ש ורשב"ץ, מדמויות ההוד של העיר וממייסדי עולם התורה בעיר אשדוד.
הרב זצ"ל פעל רבות בקרב עולי צרפת למען העמקת המודעות לתורת ישראל וחיזוק ההשקפה הטהורה לאורם של גדולי ישראל והיה הראשון שהקים בית מדרש גבוה להוראה לאברכים בעיר אשדוד בית מדרש ריב״ש ורשב״ץ אשר בראשותו עמד עשרות בשנים.
כל חייו נהג ביראת שמים, בדקדוק ההלכה ובניצול הזמן.
עוד באתר:
רבי אברהם נולד בשנת תרצ"ב (1932) לאחר מלחמת עולם הראשונה בעיר אלג'יר שבאלג'יריה, להוריו יעקב ושרה שהיו נחשבים מהמשפחות החרדיות באלג'יר, היתה להם אהבת תורה מיוחדת והיו אצילי המידות, וכך סללו את הדרך לילדיהם.
רבי אברהם למד אצל הרב יצחק זרביב שהיה נשיא הקהילה ומגדולי הרבנים החשובים באלג'יר.
שני תלמידים מצטיינים היו לרבי יצחק זרביב שקיבלו את כל המסורת בהלכה והנהגה, בדקדוקי קריאת התורה בניגונים ופיוטים, הלא הם רבי אברהם עמר ע"ה ויבלחט"א רבי סימון דרמון.
כבר בצעירותו כשנכנס לעול המצוות קיבל תפקיד להיות עוזר לרב הקהילה בבית הכנסת הגדול באלג'יר הנקרא בשם 'אברהם בלוך', לצד גדלותו בתורה היה מומחה גדול בדקדוק ובקריאת התורה. לאחר מכן התמנה להיות החזן בבית הכנסת, קולו היה נעים ומיוחד, ויצא שמו בכל רחבי אלג'יריה. לימים התמנה לרב בית הכנסת 'סיפיו'.
בשנת 1949 נפתח באלג'יר בית הספר לרבנים שנקרא 'עץ חיים' ע"י הרב אברהם פינגהרוט שהיה אב בי"ד באלג'יר ולצידו הרב יצחק זרביב. המטרה היתה להכשיר את הבחורים הצעירים שהיו בערך בגיל 15 להיות הרבנים של הדור הבא.
בגיל 16 רבי אברהם נכנס לבית הספר לרבנים ולמד שם כחמש שנים, בגיל 21 בלבד קיבל תעודת הסמכה לרבנות ותואר רב אלג'יריה.
מלבד לימודי הקודש של גמ' בעיון עד הלכה למעשה בגיל כה צעיר, לימדו את התלמידים איך לנהל קהילה, למסור דרשות, מילה, שחיטה, ספרות ועוד. הרב פינגהרוט שהיה אב בי"ד, היה מוסר גם שיעורים בחושן משפט ומביא בפני התלמידים הצעירים מקרים מבית הדין והיה מבקש מהם לחוות את דעתם.
בגיל 18 נבחן רבי אברהם עמר על כל הלכות טריפות ביו"ד וקיבל הסמכה לשוחט מהרב יצחק זרביב.
מספר הרב רוני גצג' רבה של סרסל בצרפת, שרבי אברהם היה בכיר התלמידים.
כשהתחילו הפרעות באלג'יריה עלו הרב והרבנית לארץ ישראל בשנת תש"כ (1960) וזכו להימנות על מייסדי הישוב החרדי בעיר אשדוד, כאשר רבים מתושבי העיר זכו לחזור לחיק היהדות בזכותו. שנתיים לאחר מכן ביקשו מהם משלחת רבנים ועסקנים שליחות דחופה לצרפת ללמד את יהודי אלג'יריה שנדדו לצרפת, למען העמקת הזהות היהודית, הפצת תורה וזיכוי הרבים והתמנה לרב קהילה בעיר ניצה. בין תלמידיו המפורסמים נמנה הרב יוסף חיים סיטרוק רבה הראשי של צרפת.
בשנת תש"ל חזר לאשדוד והקים את בית המדרש הגבוה ריב"ש ורשב"ץ שהיה בית המדרש הראשון באשדוד להכשרת רבנים, ורבים מרבני הקהילות בעיר כיום הם בוגרי בית המדרש.
במקביל בשנת תשמ"ג (1983) הקים יחד עם רעייתו את קהילת ריב"ש ורשב"ץ לעולי צרפת ואלג'יר בעיר נתניה – שם ייסדו פעילות רחבה של קירוב לבבות ישראל לאביהם שבשמים ופעילות נרחבת למען טהרת המשפחה, כאשר הם מחלקים את השבוע במסירות נפש – בשנים שהתחבורה לא הייתה פשוטה כלל – בין הערים אשדוד ונתניה.
היה מאחרוני המדקדקים והמשמרים את מנהגי יהדות אלג׳יר ומקור הידע היחיד כמעט לדקדוק במנהגי העדה, טעמי המקרא ונוסחאות התפילה המיוחדים של העדה.
הרב זצ״ל זכה שבניו וחתניו וצאצאיו הרבים הם מרביצי תורה ומזכי הרבים וביניהם הרה"ג דניאל עמר ראש כולל ומרביץ תורה בעיר אשדוד, הרה"ג רבי אבנר עמר רב קהילת אור מאיר אשדוד, הרה"ג רבי ציון עמר עורך הספרים ׳אור לציון׳ ממקורביו של הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, הרה"ג רבי אריה עמר מבאי ביתו הקרובים של הגר"ח קנייבסקי. בנו איש החינוך הרה״ג רבי מאיר עמר מנהל חינוכי תלמוד תורה אור מאיר אשדוד
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
