'מה עלינו להבין וללמוד מהטכנלוגיה המתפתחת'?
רבינו האור החיים הקדוש בפרשתינו מעלה שאלה מעניינת, מדוע ברא הקדוש ברוך הוא את כוח המשיכה של המגנט בעולם???
ורבינו הקדוש עונה תשובה מוסרית שזה בא לחזק את האמונה שלנו בכוח הצדיקים, וכדלהלן:
עוד באתר:
בכל דבר ובריאה בעולם יש ניצוץ של קדושה שנותן כוח וקיום לאותו הדבר, וכשיוסר ממנו הניצוץ הקדוש הוא ימות ויתבטל. ולכך מוצאים בגמרא אצל רבי שמעון בר יוחאי ועוד צדיקים 'נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות', כי העיניים של הצדיק הם מקור הקדושה, ובכך יש להם כוח לשאוב ניצוץ קדוש כמו מגנט. כי 'קדושה' שיש בעיני הצדיק, מושכים את ה'קדושה' שיש ברשע וכך ממיתים אותו.
ובכך מסביר רבינו הקדוש את מכת בכורות שנאמר 'כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה', דהיינו, על ידי שהקדוש ברוך הוא שהוא מקור הקדושה, רק עבר בארץ מצרים, זה גרם שנשאבו כל ניצוצות הקדושה שבהם, וממילא 'ומת כל בכור' מעצמו בלי שום פעולה.
ולפי זה מבאר רבינו הקדוש, את הסיבה שהקדוש ברוך הוא יצר בעולם את כוח המשיכה, כדי שיאמינו למושג הזה, שהצדיק יש לו כוח משיכה בעיניו כמו מגנט.
ובלשון קדשו: 'יש לך לדעת, כי כל מקור ישאף למינו וישאבנו, וזה הוא סוד בחינת בירורי ניצוצי הקדושה באמצעות נשמות ישראל ועסק תורתם, והצדיקים העצומים קדמונינו, יכירו בהביטם באדם רשע לברר ממנו כח החיוני שהוא בחינת הטוב, באמצעות הראיה הדקה אשר יביטו בעין החכמה, להוציא חלק הטוב ההוא, כי כשיתכוין למול ענף הקדושה תעשה בו נפש הצדיק, כמעשה אבן השואבת לברזל הנקראת קאלמיט"ע בלע"ז שתוציאנו ממקום שנקבע שם בראיה, וה' עשה דמיונות בעולם להאמין אדם בתורת חכם'. עד כאן לשון קודשו.
וידוע בשם ה'חפץ חיים' שאמר כשיצא הטלפון לראשונה, שהקדוש ברוך הוא רוצה שיתעוררו ללמוד מזה? שאפשר לדבר כאן ולשמוע בקצה השני של העולם, וכאן שומעים ורושמים בשמים כל מה שמדבר האדם למטה בעולם הזה.
ובזה מוסיף רבינו הקדוש לבאר בטוב טעם, מדוע המית ה' את כל סוגי הבכורות הן של מצרים והן של שאר האומות שהיו במצרים, וגם בכור השפחה ובכור בהמה, וזה לשון קודשו: 'היתה בחינת בכורה שבקליפה אוחזת ותוקפת בה לבל שלח, עד אשר הרג ה' כל שם הבכורה שבקליפת מצרים בין של מצרים בין של האומות שהיו שם דכתיב עד בכור השבי ובכור השפחה וכל בכור בהמה, וגם בכור ישראל קידש אותם ה' כאומרו 'כל בכור וגו' הקדשתי אותם לי' כדי שלא תשאר בכורה זולת של קודש אשר הקדיש ה', ולזה מת אפילו בכור בהמה, וכיון שנעקר שם זה נפל ענף הרע שהיה מחזיק בבכור הקדושה, ולזה תכף יצאו בני ישראל. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים בא פרק יא פסוק ד]
