'וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם'
רש"י הקדוש מביא את דברי חכמינו ששואלים שיש כאן אריכות לשון, ומה הצורך בהקדמה הזו של 'את אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו'??? ומתרצים: 'מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק'.
כלומר: שהמילים 'את אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו' מתייחסים לקריעת ים סוף ומלחמת עמלק, והמילים 'כי הוציא ה' את ישראל ממצרים' מתייחסים לניסי עשרת המכות שבאמצעותם הוציא ה' את ישראל ממצרים.
עוד באתר:
ושואל רבינו האור החיים הקדוש שתי שאלות עצומות:
א. מדוע התרגש יתרו והתעורר לבוא דוקא כששמע שני דברים אלו, וכי לא התרגש לבוא לאחר ששמע את העשר מכות שקיבלו המצריים, ומה הפלא הגדול ב'מלחמת עמלק' שזה גרם לו לבוא???
ב. שהרי עשרת המכות היו לפני קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ומדוע כשהפסוק מתאר את מה ששמע יתרו הוא מזכיר קודם קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ורק לאחר מכן מזכיר את עשר המכות???
ומתרץ רבינו הקדוש, שאחר שיתרו שמע את כל הנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים, עדיין היה חושב שאין זה מפני מעלתם וחשיבותם של ישראל, אלא שזה עונשים לפרעה על שזילזל בהקדוש ברוך הוא, אבל לא היה טורח הקדוש ברוך הוא כל כך בשביל הצלת ישראל, ואם כן עדיין יש לישראל מקום לפחד מאומות אחרות, וממילא זה לא גרם לו ליתרו להתעורר ולבוא.
אמנם אחרי ששמע גם על מלחמת עמלק, ראה והבין שכל הניסים היו בשביל גדולתם ומעלתם של ישראל.
ולפי זה מתורץ באופן מתוק מדבש, מדוע הוזכרו עשר המכות רק אחרי קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, כי רק לאחר מלחמת עמלק, הבין למפרע, שגם העשר מכות הם לחיבתם ואהבתם של ישראל.
[אור החיים יתרו פרק יח פסוק א]
