כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא:
האדם בעולם הזה נקרא 'עבד עברי' שהוא עובר מהעולם, כי 'שש שנים יעבוד' במשך ששים שנות חייו [כל שנה כוללת עשר], 'ובשביעית יצא לחפשי' שבגיל ששים הגיע הזמן שתצא נשמתו, על ידי הסטרא אחרא הנקרא 'חינם'.
והטעם שהסטרא אחרא נקראת 'חינם' כי זה סימן לדבר שאינו בקדושה, שכל דבר טומאה בא בחינם, מה שאין כן דבר מצוה וקדושה, צריך להם טורח גדול ודמים יקרים.
עוד באתר:
וזה לשון קודשו של רבינו הקדוש: ס"מ וחילותיו שהם נרמזים בתיבת 'חינם' ולזה לא שלטי בדבר מצוה שעושה האדם בדמים יקרים, וכן תמצא שכל דבר טומאה בא בחינם, מה שאין כן דבר מצוה וקדושה צריך להם טורח גדול ודמים יקרים. עד כאן לשון קודשו.
ומוסיף רבינו הקדוש ואומר, אדם שרוצה לקום בתחיית המתים, צריך לעשות לו כנפיים בעולם הזה, וזה באחד משני אופנים או על ידי לימוד התורה או על ידי החזקת תורה.
וזה הרמז 'אם בגפו יבוא' שיבוא לעולם הבא עם כנף ['גף' לשון כנף], אז 'בגפו יצא' לעתיד לבוא בתחיית המתים, אבל אם לא ילמד תורה או לא החזיק תורה, לא יזכה לקום בתחיית המתים ולצאת לעתיד לבוא.
[אור החיים משפטים, פרק כא פסוק ב]
