'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם'
רבינו האור החיים הקדוש, מדקדק בלשון הפסוק שלפנינו, שמתחיל בלשון יחיד 'אדם כי יקריב מכם', ומסיים בלשון רבים 'תקריבו את קרבנכם', יש פה גם כפל לשון, יחד עם שינוי לשון???
ועוד מהו הכוונה של המילה יקריב 'מכם'???
עוד באתר:
ומבאר רבינו הקדוש באופן נפלא, כדלהלן:
'קרבן' כשמו כן הוא. הוא בא לקרב את האדם אל ה'. כי על ידי החטא מתרחק האדם מה', ומגביר בו את כח הבהמי הגשמי שבו, לעומת החלק הרוחני שבו.
ואילו במעשה הקרבת הקרבן בא לידי ביטוי הכיוון ההפוך: רצונו של האדם המקריב להעלות את הנפש הבהמית, לדרגה רוחנית לקדש את כל כולו לעבודת ה'.
ולכן האדם שחטא מביא בהמה לקרבן, כדי שיגיע להתבוננות הזאת, ויעלה ממדרגת בהמה למדרגת אדם.
אולם יש סוג 'קרבן' נעלה יותר, והם אותם צדיקי וגדולי הדורות, שזוכים לקרב נפשות בני אדם להקדוש ברוך הוא, שמוכיחים אותם ומחזירים אותם בתשובה, וזה 'הקרבן' הרצוי ביותר לפני ה'.
ואדם כזה שמקריב נפשות בני אדם לה', אין צריך להקריב 'בהמה' לפני הקדוש ברוך הוא, כי לידי חטא ועוון לא יגיע כדברי חכמים 'כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו', וגם אין צורך שיביא 'נדרים ונדבות', כי הוא מקריב את הדבר הכי חשוב לפני הקדוש ברוך הוא.
ובזה יובן שינוי וכפל הלשונות בפסוק, כי הפסוק מדבר בשני סוגי קרבנות.
סוג ראשון 'אדם כי יקריב מכם' שהוא יקריב לה' 'מכם' את הנשמות הפחותים שבעם ישראל ויחזירם בתשובה. ולכן נאמר בלשון יחיד, כי רק יחידי סגולה הנקראים 'אדם' לשון חשיבות, זוכים לדרגה זאת.
ואחר כך אומר הפסוק סוג שני של קרבן 'מן הבקר תקריבו את קרבנכם' שזה סוג קרבן ששייך לכל אחד, שיקריב לה' בהמה בנדר או בנדבה, ולכן נאמר 'תקריבו את קרבנכם' בלשון רבים.
ובפרשת בהר מפרש רבינו האור החיים הקדוש, בדרך רמז את הפסוק 'כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו' שהכוונה לבית המקדש שנתמשכן ונמכר לסטרא אחרא, עבור עוונות ישראל, על ידי הקדוש ברוך הוא, הנקרא 'אח' של הצדיקים, וזהו וגאל את ממכר 'אחיו' שצריכים הצדיקים שהם הקרובים של הקדוש ברוך הוא, לגאול את הבית המקדש ולהביא לגאולה השלימה שיבנה בית המקדש.
ומסיים רבינו האור החיים הקדוש, בלשונות אש קודש, כמה צריכים הצדיקים לעורר אותם בתשובה: 'בהעיר לבות בני אדם, ויאמר להם, הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שולחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב שולחן אביכם הוא אלוקי עולם ברוך הוא לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים, ויעירם בחשק הרוחני, גם נרגש לבעל נפש כל חי, עד אשר ייטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ממכרו'.
וחתם רבינו הקדוש בלשון מבהיל ונורא: 'ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב'
[אור החיים ויקרא פרק א פסוק א, בהר פרק כה פסוק כה]
