הרב משה חיים לביא שחלה בקורונה ועמד על שערי מוות רח"ל וניצל באורח נס, בריאיון מרגש ומיוחד ל'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן מספר על דרך הייסורים שעבר עד לארצות החיים, "אני בפורים מתחיל להרגיש לא טוב ואני מתחיל להרגיש מיובש ועוד עם קורונה ומרגיש רגע מאוד".
הרב לביא ממשיך ומתאר כי מייד, "אחרי זמן קצר מתחילים להנשים אותי הייתי חלש מאוד. בין 9 ל-14 יום הייתי מורדם ומונשם". הרב מוסיף כי "בתוך ההרדמה הכל הסתבך, הכליות הפסיקו לעבוד. הדופק השתולל ולמרות הכל פתאום זה הסתדר ולא יודעים איך".
"גם לאחר שהחליטו לגמול אותי מהנשמה היו הרבה סיבוכים אבל לא יודעים איך אבל בסוף ב"ה הכל הסתדר" מספר הרב לביא בשיחה המרגשת.
עוד באתר:
לדבריו, "אני נדבקתי בתקופה של פורים מינוס ואז לא נזהרו וגם לא ידעו איך להיזהר. ואם נגזר על אדם להידבק הוא יעשה הכל ובסוף הוא יידבק".
הרב מתאר את ההרגשהנ הנוראית להיות חולה קשה מאוד בתוך בית החולים, בודד ולבד מכל העולם החיצוני ומהמשפחה, "זה הרבה יותר גרוע ממה שחושבים,שישבנו בבית חולים אני והחולה ששהה לידי, שאלנו את עצמנו שאנחנו לא יודעים על מה לברך הגומל? על המחלה שיצאנו ממנה או על הכלא שיצאנו ממנו".
הרב מתאר בצורה ישירה את הקושי הגדול בתקופה שעבר לאחר ההנשמה: "על כל הניסים שאנחנו מדברים עליהם זה מה שלא חוויתי כי הייתי מורדם ולא הרגשתי. רק בגמילה מההנשמה שאתה עירני, אי אפשר לתאר את גודל הזוועה של החלומות שבאים אליך בזמנים הקשים הללו זה חולמות נרקוטיים זה פגיעה נפשית אי אפשר לתאר את גודל הזוועה".
הרב מוסיף ומתאר את הסבל הרב שנאלץ לעבור, "אתה בקושי יכול לקום מהמיטה כי אתה קם ונופל. אתה לא יכול ללכת לשירותים, ואתה לבד ואתה עושה חגים לבד ופתאום אתה מבריא וחוזר הביתה" במעבר חד. להעריך כל דבר כי הכל לא מובן מאליו, "פתאום אתה יכול לקום וללכת ויכול לאכול. פתאום אתה פותח את הבוקר ואתה מבין שהכל בסדר ואדם שיכול ללכת צריך לרקוד לא ללכת, צריך להפנים את זה והכל ייראה אחרת".
בסיום הריאיון המרגש הרב משה לביא מעביר את המסר האישי שלו לאחר התקופה הקשה כחולה קורונה קשה, ,מי שיצמח מהשגרה המבורכת והוא יבין שלא כל דבר מובן מאליו זה הדבר הטוב ביותר".
