הורות לילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז יכולה להביא את ההורים למצב של שחיקה. לפעמים נראה שאין יום שבו העניינים לא מגיעים למצב של מאבקי כוחות וחלק גדול מיחסי הגומלין שלנו מוקדשים ל משפטים כמו: אמרתי לך לא לעשות כך", "כבר אלף פעם אמרתי לך" וכדומה.
לרוב עם הילד שסובל מהפרעת קושי וריכוז יש לנו יותר יחסי גומלין של נזיפות, כעסים וביקורות כי הרבה מהדברים שנבקש ממנו הוא לא יעשה או יעשה בעצלתיים וכדומה.
ולכן דווקא לילד הזה חשוב יותר להקדיש זמן איכות, זמן שבו הוא מרגיש שהוא חשוב ו"שווה" בעיני ההורים שלו. כי בלי לשים לב ההורים יכולים להיגרר למצב שבו הם ויותר מבקרים אותו לו וכך יוצרים לו את הזהות של "הילד הרע" או "הילד שלא מתפקד טוב בבית" מדביקים עליו תווית, זו נבואה שמגשימה את עצמה, הוא פשוט יהיה הילד הזה. ולכן "זמני איכות" של ההורים עם הילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז מנטרלים את ה"המשבצת" של הילד שלא מתפקד ומעניקים לו תחושת ערך עצמי.
עוד באתר:
עוד נקודה חשובה שההורים יהיו עקביים בהוראות שלהם לילד, כי לילד שסובל מקשב וריכוז קשה יותר להשתבץ בתוך שגרת חיי המשפחה ולהתאים את עצמו לנורמות של הבית ולכן חשוב שההורים יחליטו ביניהם מה מותר ומה אסור בבית ולא ישנו יותר מידי.
בדרך כלל לילד עם הפרעת קשב וריכוז קשה יותר לשמור על מסגרות ונורמות בבית ולכן אפשר וטוב במקרה הזה להשתמש בפרסים, חשוב להציב מטרות ואתגרים ברורים ומוגדרים למשך כמה ימים כמו: שבוע של הכנת שיעורי בית, לסדר את החדר בשעה מסוימת ביום, עזרה בבית ולתגמל.
חשוב שההוראות שההורים אומרים לילדים יהיו ברורות לא להסתפק ב"לסדר את האמבטיה אחרי שהתקלחת" אלא גם פירוט, את המגבת לתלות, את המשחקים במקום שלהם וכדומה לא בטון כועס אלא בטון רגיל.
עוד נקודה אחרונה: חשוב לשים לב לא להעניק יותר מדי משמעות להתנהגות שלילית של הילד בגלל שהיא מזכה אותו בתשומת לב מה שמקבע את ההתנהגות השלילית שלו מכיוון שהוא זוכה לתגמול רגשי, למרות שזה תגמול רגשי שלילי, אבל בשביל ילד תגמול רגשי מההורה אפילו שלילי יכול להיות משתלם, ואז ההתנהגות השלילית שלו משתמרת.
