'הניסים ב'נר המערבי' שבמנורת בית המקדש, והמכנה המשותף ל'רבינו האור החיים הקדוש' הנקרא 'נר המערבי'
רבינו האור החיים הקדוש מביא את דברי הגמרא, שהנר האמצעי במנורה נקרא 'נר המערבי' והיה בו נס שהאיר תמיד ולא כבה לעולם, ושאר הנרות היו דולקים בלילה וכבים בבוקר. ואז היו מיטיבים ומנקים את הנרות ומדליקים את כולם מהנר המערבי. והמטרה בנס זה, כדי ללמדנו שאין הקדוש ברוך הוא צריך חס ושלום לאור, שהרי הוא מאיר את כל העולם כולו. אלא עדות היא לישראל שהשכינה שורה בבית המקדש.
רבינו האור החיים הקדוש מוסיף על כך, שלכן כל הנרות האחרים היו פונים באלכסון למול הנר האמצעי, כדי שנבין מזה, שכל סיבת הדלקת המנורה, היה בשביל להראות חיבת ישראל שהשכינה שורה בבית המקדש, כפי שמוכיח הנס שהיה בנר המערבי.
עוד באתר:
רבינו האור החיים הקדוש, מפרש את הדברים בדרך רמז, ש'נר המערבי' רומז לעם ישראל, ו'שבעת הנרות' רומזים לשבעים אומות העולם, וכל נר כנגד עשר אומות, והרמז בזה ש'נר המערבי' ידלק גם 'ביום' כשתבוא הגאולה שהיא בחינת 'יום', ואילו כל האומות דולקים רק 'בלילה' שמרמז על הגלות, ולא 'ביום' בזמן הגאולה, שאז הם יכבו לגמרי.
בדרך זה, מפרש רבינו האור החיים הקדוש גם את הענין שכל הנרות פונים לנר האמצעי, כביכול שכל האומות הרמוזים בשבעת הנרות פונים לישראל הרמוזים בנר האמצעי, כדי ללמדנו, שכל כוח הקיום והשפעות שיש בעולם, הכל מכוח עם ישראל המרומזים ב'נר המערבי'.
וידוע שבשעת הסתלקותו של רבינו האור החיים הקדוש, אמר הבעל שם טוב 'כבה נר המערבי' כי יש מכנה משותף בין רבינו האור החיים הקדוש, לבין 'נר המערבי' שבבית המקדש, כי גם רבינו האור החיים הקדוש היה כולו נס, והרבה ניסים ונפלאות אירעו גם לו וגם לאחרים בזכותו, וגם ש'רבינו האור החיים הקדוש' ותורתו, הם עדות להשראת השכינה. וגם כל הנרות שהם בחינת הנשמות של ישראל בכל הדורות, פונים אל תורתו וציונו הקדוש, כדי לקבל השפעות.
וכפי שהגדיר זאת הגאון בעל 'בית אפרים' בהסכמתו על ספר 'פרי תואר', וזה לשונו: 'בחמלת ה' עלינו, בדור שלפנינו, האיר עינינו, וממרום שלח איש עיר וקדיש, איש אלוקים קדוש נורא מאד, הגאון האמיתי בוצינא קדישא חסידא ופרישא, מורנו הרב רבי חיים בן עטר זכרונו לברכה, הוא היה אבי כל תופשי התורה בארצות המערב, וידעו כל ישראל מקטנים ועד גדולים, עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל, זה 'נר מערבי', הנמצא כזה איש אשר בו רוח חיים. וחל עלינו חובה להכיר בטובה אשר היטיב ה' עמנו, וברוב חסדיו הגדיל לנו, להזריח לישרים אור תורתו, ולקדש עמו ישראל בקדושתו בחצרות ה' בתוככי ירושלים, שם ישב בפתח עיניים, שם ירעה, ושם רבץ תורה והעמיד תלמידים הרבה גדולי הדורות, לן בעומקה של הלכה ואליו נגלו המון נסתרות, והאציל מן הרוח אשר עליו לתלמידיו, ויפח באפם נשמת חיים, ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים'.
ובספר הקדוש 'נועם אלימלך' כותב וזה לשון קודשו: הצדיק נקרא 'נר מערבי' כי מעורב בו כל מיני קדושות, אהבה ויראה, ורוממות אל, תורה ותפלה, וצדקה, תשובה, וגמילות חסדים, וכדומה, ולכן נקרא 'נר מערבי' לשון מעורב.
גם 'מערבי' הוא לשון עריבות ומתיקות, שהצדיק הוא ערב ומתוק בכל מיני מתיקות. וזה הפירוש 'ממנו היה מדליק' הם בני אדם המתחברים עם הצדיק גם הם מדליקים נרותיהם, הם נשמתם, באהבה ויראה להבורא ברוך הוא. 'וממנו היה מטיב', פירוש, על ידי הצדיק, מטיב השם יתברך ברוך הוא לעולם כל מיני השפעות.
[אור החיים בהעלותך פרק ח פסוק ב. פרי תואר יורה דעה מהדורת זלאקווא שנת תקסו. נר המערבי – תולדות אור החיים הקדוש]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
