שוד הפירות והירקות בישראל. הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה ואשר קבע כי בנוגע למחירי הפירות והירקות בישראל, לא קוימה החלטת ממשלה ולא בוצעו צעדים משמעותיים על מנת להפחית את המחירים.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח אמר בדיון: "במשך 20 שנה לא נעשה דבר כדי להפחית את יוקר הפירות והירקות בישראל. כשהמצב הכלכלי רע מאוד, זה הזמן לחזור ולטפל ביתר שאת ביוקר המחיה. מצבם הכלכלי של כל הציבור הישראלי הוא רע מאוד והתחזית הכלכליות לא אופטימית בכלל. אנחנו נמצאים בכמה בעיות מבניות הגורמות לכך שהחקלאי לא מקבל מספיק כסף והצרכן משלם יותר מידי".
יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדו"ח בועדה: "הממשלה החליטה בשנת 2012 ליישם את המלצות ועדת קדמי בתחום הפירות וירקות שכללו החלטות לקדם שוקי מזון מקומיים, להקים שוק סיטוני חדש בגוש דן ולהקים צוות לבחינת פערי התיווך. בפועל, רק ב2017 החלו במשרד החקלאות עם נוהל הקמת שווקים איכרים ואלו קרו בפועל רק ב-27 רשויות תחילה ולאחמ"כ רק ב-5 שכאלו. לגבי השוק הסיטונאי – 17 שנה וכלום לא נעשה – טרם הוקם שוק סיטונאי חדש".
עוד באתר:
חיו אמר כי "על משרדי האוצר והחקלאות לבחון את חלופת ההקמה של זירת מסחר דיגיטלית, להאיץ בהקמת שווקים איכרים, להגיע לאסדרת קשרי המסחר ולהשלים את בחינת הרווחיות, לאור כך שהרווח התפעולי הממוצע של הרשתות הקמעונאיות מפעילות שיווק פירות גבוה מהרווח התפעולי הממוצע מכלל הפעילות הקמעונאית".
אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר: "משרד החקלאות לא יצא מגדרו אף פעם להקמת שוק סיטונאי חדש. עם טיפה רצון טוב הוא היה יכול להשיג מזמן 200 דונם בארצנו לצורך זה. זוהי אזלת יד. כולנו בתחושה שחקלאי מקבל הכי מעט. הכלי היחיד שאפשר להתמודד איתו זה שוק מסחרי חזק. שוק סיטונאי שיעבוד דיגיטלי זה הסיפור שיעשה את התחרות ברשתות ויבטיח ירידה".
עוד הוסיף, "במספרים שאנחנו מכירים, ברשתות השיווק יש רווחיות בפירות וירקות יותר מכל דבר אחר. חלק מהמחירים מופקעים ממש. יש ירידיה בשנים האחרונות בצריכה של פירות וירקות לנפש והיא מדאיגה גם כלכלית וגם בריאותית".
לדבריו, "צריכים אולי לבחון גם ליישם את החוק הצרפתי שקובע לכתוב ליד כל פרי וירק כמה מגיע לחקלאי – זהן מנגנון שבא למנוע את החזירות של הקמעונאים".
וילן חשף כי "אנחנו בבעיה גדולה בייצוא. הוא ירד משמעותי מאוד. היינו בלמעלה מ6 מיליארד וירדנו בתפוקה של 1.5 מיליארד. בנוסף, יש לנו נזק של 100 מיליון ₪ בשוק הייצוא רק בגלל הקורונה".
אורי צוק-בר, סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות אמר בדיון: "אנחנו עומדים לקראת פרסום נוסח של אמנה. כיום המשרד מצליח יחד עם חברת סקרים שעובדת על הנושא יום יום, לייצר מידע ושקיפות במחירם שהצרכן יידע כמה אפשר לקנות כל מוצר. אנחנו בודקים בכל יום את המחירים ומפרסמים באתר וכן מעלים מדד לצרכן בכל שבוע".
עוד הוסיף, "לגבי השווקים האיכריים – תקצבנו לזה 20 מלש"ח לשוק מקומי. היו 27 אישורים ונתנו תקציב למי שרצה- לא כולם ברשויות הגישו ורצו את העניין".
אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות במשרד האוצר הסביר את הכישלון בהקמת שווקים סיטונאים: "החלטת הממשלה לגבי השוק הסיטונאי, התקבלה לפני לא מעט שנים. לא הצלחנו להקים אותו באור יהודה בגלל הגבלות של רשות המקומית. בכל מקום אחר, נתקלנו בבקשות שונות של הרשויות שהשפיעו מאוד, כמו בכל פרויקט תשתיות".
לדבריו, "בשנים שחלפו מאותה החלטת ממשלה ב2001, השוק הסיטונאי נראה פחות אטרקטיבי כמו מלפני 19 שנה. אין משהו קונקרטי כרגע שדורש תקצוב כדי שיקום השוק הסיטונאי. אנחנו מקדמים החלטת ממשלה אחרת לשוק הפירות והירקות והיא תבטל את ההחלטה הקודמת".
הפיתרון בשוק דיגיטאלי, "הקמנו תקציב לתשתית דיגיטלית שתאפשר ממשק ישיר בין החקלאים לקמעונאים ולירקנים. הרעיון הוא שבתוך השוק הסיטונאי לא יכול הירקן להתנהל בצורה שתוזיל לו את הקנייה. מאידך, כאשר אותן פעולות יעשה הירקן באופן דיגיטלי, זה יחסוך כסף".
עוד הוסיף, "שר האוצר חושב שהפתרון הנכון לענף הצומח והחקלאות זהו תמיכה ישירה במקום הגבלת מכסים וייבוא. בחקלאות הישראלית יש גם דברים שאנו לא יודעים לגדל. הדרך היא לא למנוע ייבוא עגבניות ולגרום למחירים לעלות, אלא לדעת איך בפרק הזמן של חקלאי הוא יכול לעבור לגדל דברים שהוא יהיה יותר טוב בהם".
דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי אמר בדיון: "הבעיה המרכזית היום היא הריכוזיות של רשתות השיווק, חוסר האיזון בכוחות בין רשת השיווק שהיא גם הקמעונאי, גם הסיטונאי וגם היבואן מול החקלאים יוצר דורסנות ומבטל את כח המיקוח של החקלאי ששבוי בידי הקמעונאי".
עו"ד יצחק ברקוביץ, רשות התחרות הסביר כי: "הרשתות קונות בזול וככל שיהיו יותר רשתות שיווק, ככה גם הצרכן יקנה בזול מרשת השיווק. היום אנו בשוק הירקות עם עשרות שחקנים – יש מעל 20 קמעונאים גדולים – [חוק המזון אומר שמי שמוכר מעל 200 מיליון זה קמעונאי גדול]. והשוק הוא בהחלט עם מספר רב של מתחרים. אנחנו רואים את זה כשוק תחרותי. בכל אזור בארץ יש מתחרים".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם את הדיון: "נכחנו עתה בקיצור תולדות 20 השנים האחרונות – חלק מנציגי הממשלה אומרים שאין בעיה והמחירים של פירות וירקות סבירים ואחרים ההיפך. כשאנחנו מסתכלים בהיבט תוצאתי אנחנו ביוקר מחייה ובכל מה שנדרש לעשות בעניין, אנו מקבלים קצת אמנה שגם היא עוד לא נחתמה. ההחלטה על שוק הסיטונאי לא קודמה 19 שנה – מדינת ישראל יודעת לבצע ולפנות שטחים, וגם לשוק הסיטונאי היא צריכה לאתר מקום. המלחמה על יוקר המחייה חשובה ביותר".
