בעקבות ההגבלות על מספר המתפללים הרשאים להתפלל יחד בבית הכנסת בעת ובעונה אחת וחשש הגבאים מקנס המושת על בית הכנסת ועל הגבאי האחראי, תלה הגבאי מודעה בבית הכנסת בה הודיע כי המתפלל שיכנס למרות שהתמלאה מכסת המתפללים הוא יספוג את הקנס המוטל על בית הכנסת.
.
במציאות נכנסו מספר אנשים יותר מהכמות המותרת, במקרה המסוים שנשאלתי הגיע פקח והשית קנס אך המתפלל שנכנס ראשון לאחר מילוי המכסה עזב כמה רגעים לפני בוא הפקח.
ויש לדון בתלת: א. האם חייבים הנכנסים הנוספים לשלם את הקנס? ב. מי חייב לשלם האם רק הראשון שהפר את ההגבלה או כל המפירים / המתפללים? ג. כיצד יש לחלק את תשלום הקנס?
.
ונבאר ראשון ראשון בעזה"י:
הנה תחילה יש לדון האם יש תוקף לאותו שלט המסיר את האחריות מהגבאי, הרי אותו אחראי (גבאי קורונה) נטל על עצמו את האחריות לפתיחת בית הכנסת על פי הכללים והרשויות סמכו עליו כי הוא יפתח או יסגור את מתחם התפילה בהתאם לנוהל וכיצד יתכן כי על ידי תליית השלט יסיר ממנו את האחריות ועל פניו נראה כפשיעה בקבלת השמירה.
.
אמנם גם אם הוי פשיעה עדיין אין הוא מוגדר כשומר וכן לא מצאנו שומר על אנשים והרי כל אדם הינו בר דעת ומועד לעצמו והנה נראה לדמות מקרה זה להא דרגילים לראות בבית כנסיות ובתי מדרשות וכן במקוואות וכדומה מודעה בה נכתב "כי כל החפצים שנשכחו במקום זה הרי הם הפקר".. וכן הורה כבר פוסק הדור הגרש"ז אוירבעך זצוק"ל (מנ"ש ח"ג סק"ו א"ג) לנהוג כך בישיבת "קול תורה" וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לבני ישיבת חברון וכן הורה הגרא"מ פינשטיין זיע"א , וכעין דברי החת"ס (חו"מ מ"ד) בדין דינא דמלכותא דינא משום שהוא כמחילה מראש.
אלא שכבר פסק באגרות משה (חו"מ ח"ב סמ"ה) שאם הנכנס לא ראה את המודעה המסוימת בוודאות חייבים להשיב לו, ורק מספק יש לתלות שראה.
עוד באתר:
והנה היה נ"ל שהוא הדין במקרה שלנו השלט שהגבאי תלה הינו כי על דעת כן נכנס המתפלל לבית הכנסת ולכן הינו מתחייב בהוצאות במקרה שיחולו.
.
ברם, יש לחלק, לגבי אבידה אף אם לא ראה המודעה אינו יכול לתבוע את אבידתו שהרי כך מנהג המקום אבל להוציא ממון לא ניתן כל עוד והנכנס לא ראה להדיא את המודעה ונכנס למרות כך וגם זה צ"ע לי האם ניתן לחייבו ואיזה סוג התחייבות יש כאן.
.
ואינו דומה דינא דמלכותא דינא ששם מדובר על חיובי מיסים וכדומה כמבואר שם בראשונים שהוא חיוב ברור רק שמשתנה על פי הוראת המלכות מה שאין כן כאן שאין שום התחייבות.
.
לכן נראה לדון שיש לחייבו מדין שואל בכניסת המתפלל ובהשתמשותו (עיין נתיה"מ סימן ש"מ סק"ח) מתחייב כשואל וממילא חלים עליו כל תנאי השאילה והשכירות (אלא שגם זה עדיין צ"ב).
על כן נראה שסיבת חיוב הנכנס ללא היתר למקום התפילה ומחמתו הושת קנס על בית הכנסת היא מדין מזיק שהרי מחמתו נגרם הקנס אלא שיש לדון האם הוי מזיק בידיים, גרמי או בכלל גרמא שפטור בדיני אדם .
ונראה שהדבר תלוי במציאות האם הגעת הפקח היא דבר שכיח מאוד כאותם המקומות שיש פקחים המסתובבים יום יום או שאינו שכיח והוי גרמא בעלמא. ולכן גם ללא תליית שלט יש לחייבו בכך בפשטות .
השתא יש לדון מי מתחייב על התשלום.
הגמרא במסכת בבא קמא דף י': מביאה כיצד שייך לחייב רק על ידי מקצת נזק (וז"ל: הא דתניא ה' שישבו על ספסל אחד ולא שברוהו ובא אחד וישב עליו ושברו האחרון חייב ואמר רב פפא כגון פפא בר אבא היכי דמי אילימא דבלאו איהו לא איתבר פשיטא אלא דבלאו איהו נמי איתבר מאי קעביד … לא צריכא דבלאו איהו הוי מיתבר בתרי שעי והשתא איתבר בחדא שעה דאמרי ליה אי לאו את הוי יתבינן טפי פורתא וקיימין.
ולימא להו אי לאו אתון בדידי לא הוה מיתבר לא צריכא דבהדי דסמיך בהו תבר פשיטא מהו דתימא כחו לאו כגופו דמי קמ"ל דכחו כגופו דמי דכל היכא דגופו תבר כחו נמי תבר) חמישה אנשים שישבו על ספסל והגיע השישי שהוא בעל בשר וישב ונשבר הספסל האחרון חייב מקשה הגמרא אם בלעדיו לא היה נשבר פשיטא שחייב ומתרצת הגמרא על פי ביאור רש"י שהאדם השישי טען כלפי החמשה שישבו היה לכם לקום כשהגעתי ולכן רק אם הפריע להם לקום חייב ,אחרת כולם חייבים.
שיטת הטור שרק אם בלעדיו היה נשבר הספסל בתוך שעתים אזי כולם חייבים אפילו אם נשבר מהר יותר אבל אם לא היה נשבר כלל רק אחרון חייב והבין הגר"א בדעת הרמב"ם שלדעתו בכל מקרה תמיד רק האחרון חייב. .
נמצינו למדים כי הטענה של האחרון כלפי האחרים כי היה להם לקום כשהגיע ובמקרה שלנו לצאת מבית הכנסת הינה מחלוקת הראשונים בין רש"י להרמב"ם לדעת הגר"א.
דעת החזו"א (ב"ק ס"ג י') הביא כי לולא דעת הגר"א אין כלל מחלוקת ראשונים והסבר הסוגיא הוא כי אם אין לקודמים אפשרות או שהות לקום רק האחרון חייב אבל אם היתה להם אפשרות וזמן לקום כולם חייבים.
להלכה: פסק השו"ע בסימן שפ"א ס"א שאם נסמך עליהם פטור משמע שאם לא הפריע להם כולם חייבים נחלקו הנו"כ האם רק אם בלעדיהם גם היה נשבר אחרי זמן ארוך או בכל מקרה חייבים אם לא נסמך עליהם שהרי היה להם לקום.
דעת הרמ"א שכולם חייבים רק אם בלעדיו היה נשבר בתוך מספר שעות כולם חייבים אבל אם בלעדיו לא היה נשבר רק אחרון חייב.
נמצא אם כן:
לדעת השו"ע ,אין לחייב רק את האחרון שנכנס בכל תשלום הקנס אלא רק בחלקו היחסי, כנ"ל במקרה ונכנסו מספר מתפללים יותר מהכמות.
בבית כנסת פרטי החיוב לפי הוראת בעל הבית כטוב בעיניו.
לדעת הרמ"א המתפלל שהפר את המכסה חייב לשלם ובאם נכנסו מספר מתפללים מעל הכמות כל המפירים חייבים להשתתף בתשלום הקנס.
לדעת החזו"א בכל מקרה אם היה שהות למתפללים לצאת קודם ביאת הפקח כולם חייבים.
במקרה והמתפלל שהפר את הגבלת הכמות נכנס ויצא קודם הגעת הפקח אין לחייבו למרות שבגללו נכנסו עוד אחרים.
בברכת בשורות טובות ורפואה שלמה – הרב רועי מושקוביץ שליט"א ראש כולל הלכה למעשה ומקים בית המדרש להוראה 'רועה ישראל'!
