אנחנו נמצאים בחודש הרחמים והסליחות, וצריכים אנחנו להיטהר מחטאינו. שום דבר לא נעלם מבית דין של מעלה. ורבינו האור החיים הקדוש מבאר בכמה מקומות בספרו שגם מעיני הצדיקים לא נעלמים ויודעים מעשיו של האדם על ידי הכרת פניו. וזה לשון קודשו: 'כי הכרת פנים תענה באיש, וכמו כן מצינו לצדיקים שלמים וכן רבים שהכירו ברושם הפנים מעשה אדם'.
ובדרך זו מפרש רבינו הקדוש מה שאמר יעקב אבינו ליוסף 'אחרי ראותי את פניך כי עודך חי' שרק אחרי שראה את פני יוסף, והכיר ברושם וצורת פניו הקדושים של יוסף, שהוא באותו צדקות ולא נשתנה דיוקנו הטהור ממה שהיה, אז אמר יעקב אבינו 'אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך' שהוא ראה והכיר בפניו של יוסף, 'כי עודך חי' שהוא עדיין בצדקותו, ואינו חס ושלום רשע שנקרא מת.
ובפרשת יתרו מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'לא תעשה לך פסל'. שלא תפסול את הצלם אלקים שיש לך, ואז יהיה אסור להסתכל עליך, כי רוח הטומאה שורה על פניו של אדם רשע, ומי שמסתכל בו נמשך מטומאתו.
עוד באתר:
ובפרשת כי תבוא מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'והיו בך לאות ולמופת'. וזה לשונו: 'כי העובר עבירה אחת נרשמת על מצחו'.
ובפרשת וירא כותב רבינו הקדוש על הפסוק וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה שהמלאכים הכירו על פניו של לוט את התיעוב, ולכן הזהירו אותו שלא יחזיר פניו לסדום, כי אז יכירו מלאכי המשחית על פניו את עוונותיו.
וזה לשון קודשו: 'הטעם, לצד כי הכרת פני האדם תענה בו מה פעל, לזה לא יחזיר פניו למול העיר, כי שם המשחיתים, ויכירו בו סימן התיעוב, ואין לו זכות להנצל מהם, וצא ולמד מה עלתה לאשתו'.
בהקשר לכך יסופר, כי רבינו אור החיים הקדוש הקדוש סבל רדיפות ויסורים כמעט כל ימיו עד שעלה לארץ הקודש, וכפי שהוא מספר בהרחבה בהקדמה לספריו הקדושים, שהיו לו רדיפות 'מיום עמדו על דעתו' גם מיהודים שהציקו וציערו אותו.
בספר 'מסעות ירושלים' מסופר, כי כשעלה האדמו"ר ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זצ"ל להשתטח בציונו הקדוש של רבינו בהר הזיתים, סיפר כי אחד מהסיבות שאנשים רדפו אותו, כי הוא היה מכיר על המצח שלהם את העבירות שלהם, והיה מוכיח אותם על כך.
דרך אגב מסופר שאמר עוד, שציונו הקדוש של רבינו ממוקם, באותו מקום ששפכו את ה'דשן' של המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים, ולכן המקום קדוש ומסוגל ביותר.
[אור החיים וירא פרק יט פסוק כ. ויגש פרק מו פסוק ל. יתרו פרק כ פסוק ד. כי תבוא פרק כח פסוק מא]
