אוהבי ארץ הקודש שלית אתר פנוי מיניה (אפילו האתר הזה), שידידי רב הידע הכתב והשדרן משרה הביטחון קובי פינקלר הי"ו מכיר היטב, מייחלים לבוא שנה בה חול המועד סוכות נמשך כשבוע ימים כדי להספיק לטייל בכמה שיותר מקומות מדרום עד צפון ועד איבוד הצפון של המלווים אותם באש המדבר ובמי הנהר כשהם אינם נרתעים משבילים שלא נראה בהם נחש עלי דרך (וטוב שכך) ועל גבם סוכה טלסקופית מתקפלת שבדמיוני הייתה מועילה ביותר בזמן שבית המקדש היה קיים למשל ביום הכיפורים כציוד חובה ביד מוליך השעיר למדבר או למעוניינים לשהות סמוך למקדש בבחינת יושבים צפופים ועושים רווחים(ממכירת ערבות) בלי להוציא הרבה יותר מתרי זוזי על מלון אורחים במדבר-יהודה.
חג הסוכות הפך במשך השנים מזמן שמחתנו לזמן טיולינו ובכל אתרא קדישא אי אפשר היה לפספס בשנים עברו סוכה כשרה למהדרין בכניסה למסלול הטיול כדי לאפשר למקיימים בהליכה למרחקים ארוכים מצוות מקביל פני ארצו ברגל.
אך מה נעשה ואוי לנו ואבוי למטיילנו שבשנה זו חג הסוכות הפך ליום וליל הסגר אריכתא לחומרא ואין אישור לצאת לטיול מעבר לאלף מטרים בודדים מפתח ביתנו או יותר נכון מהמקום בו הוצבה סוכתנו? נחפש במקורותינו:
עוד באתר:
"כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי"- ובברייתא בגמרא מסכת סוכה מפורש: כיצד? היו לו כלים נאים, מעלן לסוכה; מצעות נאות- מעלן לסוכה; אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה".
רק רגע עיוני אחד! מטייל בסוכה? איך בדיוק?! הרי ברוב הסוכות הפרטיות יש שולחן דומה מזבח שממלא את רוב השטח הפנוי של הסוכה ומשאיר רק כמה מסלולי מעבר צרים לכיסאות שסביבו וגם בהם אין אפשרות הגיונית לערוך טיולים מרובי משתתפים אלא רק קרוב-משפחה גרעיני אחד בכל פעם שמשתדל מאד לא להפוך לחול המועד בכובד ראש וגוף על הבד החיצוני ולהוכיח לכל בני הבית שהוא אדם יוצא-דופן.
ובדיוק בנקודה זו תרשו לי להציע לכם מסוכתי המצוידת בכל האמצעים המתקדמים לשמירה על קשר עם המסתגרים בסוכותיהם בימי חול המועד רעיון מקורי לחג סוכות מיוחד במינו ולא משנה אם זה אתרוג שנתלש באילנות גבוהים במרחק כמה מטרים מדירת הקבע או ערבה שנתלשה על לא עוול בכפה.
הרעיון פשוט להפליא: ממש כמו ששר אברהם פריד בשירו "ירושלים בלב" – "על כנפי מחוזות הדמיון"- אפשר להגיע לכל מקום בעולם בכל רגע רצוי גם אם אדם נמצא בסוכתו ורוצה לטייל בה וממנה בנתיבי אבותינו הקדושים ואורחינו הרוחניים שמתוארים בספר שאף ארון ספרים יהודי וסוכה שמאירה באור התורה לא שלמים בלעדיו: התנ"ך.
ביום הראשון של סוכות יכולנו לשבת בצהרי היום בסוכת שלומנו ולדמיין את אורחנו אברהם אבינו יושב פתח האוהל כחום היום ומצפה לאורחים שלא באים בשל הסכנה בדרכים והקב"ה שולח לו שלושה מלאכים מבשרי טוב שאחד מהם מרפא את אברהם ממכאוביו, השני מביא לו בשורה חשובה שתקרה בע"ה בשנה הבאה עליו לטובה, והשלישי ממהר להתארח אצל לוט למרות שהוא גר במקום שלא ממש אוהב לארח…
ביום השני שהוא יום ראשון של חול המועד ניתן להיגרר במחשבות לגרר אחרי יצחק אבינו ולהגיע דרך רחובות עד באר-שבע לאש"ל אברהם ולעת ערב לצאת לשוח בשדה שליד הסוכה לתפילת מנחה ורגע לפני שפוגעים במקום בו ישנים- לקבל את פני יעקב אבינו.
ביום השלישי אפשר להלך כחולמים בהקיץ בשבתנו בסוכתנו עד קבר-רחל אמנו ולהיזכר בהבטחת השם לה "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך… ושבו בנים לגבולם"
ביום הרביעי להרחיק נדוד אחרי משה רבנו עד הר-סיני לקבל תורה מחדש כבכל יום ומשם נלווהו להר-נבו ונסקור בעין הרואה למרחוק את כל הארץ הטובה ששמה לא נבוא השנה, ולנוכח האור הקורן מפני משה עד סוכתנו נתגעגע ליום בו היו כל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד
ביום החמישי מנסים בכוח הרצון והחשיבה החיובית להיות מתלמידיו של אהרן- "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ומדמיינים את מעמד מעבר הירדן ואת הר-ההר
בשישי לחצות מרחקים בטיול ללא מטוס ומדריך מעמק דותן עד מצרים בלי מכות ולנסות לחוות את שמחת היציאה מבית האסורים לבית פרעה ולהחליף את המסביר במשביר ואת המציק בצדיק ולשוב לסוכתנו בשירת "בזכות יוסף הצדיק" בתפילה לברכת פרנסה טובה בעיקר כשאינה מצויה בנקל כבעבר.
ביום השביעי לפני החזרה מדירת עראי לבית הקבע טסים במהירות החשיבה הטובה מכל נקודה בארץ לארמון דוד המלך בירושלים אומרים את שירי המעלות בלי החסרונות ושמחים בשמחת בית השואבה בהשתדלות להרחיב אותה גם למי שלא ראה אותה מימיו אך מתפלל בכל יום, ובעיקר בסוכות "מלך רחמן רחם עלינו- שובה אלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך… בנה ביתך כבתחילה והשב כהנים לעבודתם ולוויים לשירם ולזמרם".
כך בכל יום מימי חול המועד בשנה זו בה כל הרחקת לכת מהסוכה ליותר מקילומטר מהווה סכנה ואסורה בהוראת גדולי ישראל ומומחי הבריאות ועל פי חוק מחייבת דו"ח ובמקרה חמור יותר ניתן להיקנס- אפשר להתכנס בסוכה- לאכול ולשתות בצמא את תורתנו הקדושה ומעשי אבותינו אושפיזין עילאין קדישין- וכפי שקראתם- אפילו לטייל בסוכה מההווה לעבר ובחזרה בתקווה ב"ה לעתיד בריא ושמח בימים הרגילים הבאים עלינו לטובה.
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון!
