להשאיר משהו טוב – מבקר המדינה 2020 \ אריאל שרפר • דעה

כשמרוכזים יותר מדי במה שקורה בהווה ולא זוכרים מה היה בעבר לא מוצאים זמן למחשבה על מה שיהיה בעתיד ואיך הדורות הבאים יסתכלו על מה שקורה לנו כעת ויחוו עלינו דעה שלא מובטח שתהיה חיובית. בגלל זה חשוב שנזכור בתודעה כל הזמן את הכלל הידוע: "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים"- גם אם כיום זה לא ספר אלא סרטון נפוץ מדי או תגובה שלא תימחק לעולם…

אריאל שרפר

כ"ז בתשרי תשפ"א, 15/10/20 07:08

א+

א-

דע מה למעלה ממך

אנשים רבים טובים יותר ופחות עסוקים כל-כך בלהתעמק במציאות העכשווית בבחינה מדוקדקת ובניתוחים לא מורשים ולעיתים גם לא מדויקים של נתונים, הערכות, פרשנויות, השערות פרועות, וקונספירציות מופרכות- ומרוב עיסוק בכל הפרטים המעייפים את המוח ולחלק מהחופרים בהם גם מעיפים את הסכך גם אם הסוכה כבר פורקה על ידי פקח עירוני- הם מפספסים דברים חשובים לא פחות ממה שקורה עכשיו והם הדברים הקטנים ולכאורה לא חשובים בעת התרחשותם שהופכים שנים רבות לאחר שקרו לזהב חדשותי טהור, פצצה מתקתקת עם פתיל השהייה שמתוכנן להתפוצץ מיד אחרי הפרסומות, וחשיפה שתפיל את כולם לרצפה משל היו כרגע בעיצומה של תפילת יום הכיפורים רק שלהבדיל אלפי הבדלות ברוב המקרים המסוקרים מהעבר מדובר בסדר העבודה בעיניים.

מדהים לגלות כל פעם מחדש איך אנשים לא הכי מובנים שבחרו מרצונם החופשי להימצא כל הזמן תחת עדשת מיקרוסקופ ציבורי ענק ובלתי נראה המכונים ברשמיות רבה "אישי ציבור בכירים" ומחזיקים ב-"תפקידי מפתח" מופתעים כל פעם מחדש מהקלטת סתר עלומה או סרטון במצלמה שהוחבאה בעציץ שנשלח במתנה מעמותת שקר כלשהו והוצב בטעות מול שולחן-ערוך לשידור בלי אישור, שחושף תחת כיתוב עם מילים באותיות ענק הזועקות "חשיפה" או "בלעדי" או "פרסום ראשון" מאורע מודחק מעברם שאותם אישים רגישים לכל מילה שנכתבת אודותיהם היו מעדיפים לשכוח אבל נאלצים להיזכר בהם עם הרבה שותפים לרשע.

הביטוי המפורסם מספר קהלת המיוחס לאיש-הציבור החכם באדם "עוף השמיים יוליך את הקול" הפך במשך הדורות ועם התפתחות טכנולוגית במהירות מדאיגה למיקרופונים חבויים בקפלי בגדים או בנבכי ניידים ולמכשירים חכמים יותר מאדם שהצליחו לפענח קולות לוחשים ולהפוך אותם לקול זעקה המסעיר מדינה שלמה ולפעמים גם מהדהד מתוך האולם לכל העולם ועד קצה המגדל הרם בדובאי. על-כן אין לתהות שכל משפט פרטי שנאמר בעדנא דריתחא בדרך כלל יהפוך לנחלת הכלל.

כשהקלטות או סרטונים כאלה מתגלים לרבים כשבעיקרם אדם בתפקיד זוטר הדיווח על כך עושה רעש רגעי שנמשך כמה שעות עד יום ונעלם. אבל כשמדובר באישיות בכירה כמו למשל יועץ משפטי בכיר אי אפשר שלא לתהות איך אותו אדם המסוקר בהרחבה וכמעט כל שני וחמישי יש אזכור אודותיו בכלי תקשורת כלשהו וגם במקרה הספציפי של אדם מתחום המשפט שמתעסק על בסיס יומי בראיות משמעותיות ולעיתים גם מפלילות- לא נזהר מכל מילה היוצאת מפיו ובמיוחד כשהיא יוצאת גם מניידו האישי ויכולה בלחיצת כפתור להפוך לשיח ציבורי סבוך, קוצני, ולפעמים גם רעיל ומרעיל.

יותר משאותם בכירים שנפלו ברשתות החברתיות הלא חברותיות והסבוכות פעם אחת יותר מדי מופתעים מעצמת הדברים שאמרו בעבר והנזק שנגרם להם בהווה ההפתעה הגדולה יותר היא של הציבור שלא מבין איך הם לא נזהרים ולא חושבים בחרדה תמידית על מה שהשאירו בעברם- ומה יישאר מכל תפקידיהם המדוברים בעתיד כשהסרטון שמציג אותם בכיעורם ורגעי חולשתם יעיב עליהם ככתם שחור שאינו נעלם גם בעזרת חומר ההלבנה המדובר הידוע בשם "הוצא מהקשרו" או ידידים בעלי השפעה וכוח להשטיח את הגיבנת ולייפות את המציאות.

פסוק חכם שהולם את הפרשה המדוברת הנוכחית של חשיפת הקלטות מלפני שנים רבות ומתאים כמעיל לספר תורה למציאות העולה על כל דמיון מופיע כביטוי על עוף השמיים בספר קהלת לאמור: "אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם"- מפרש מדרש לקח טוב: אם ראית רשים נעשקים והמשפט מעוות וצדק תראה שצדיקו של עולם משפיע להם שלווה במדינה אל תתמה על החפץ על חפצו של מקום שהוא מאריך אפו וגובה את שלו כי גבוה מעל גבוה שומר אלו מלאכי השרת וגבוהים עליהם זה הקב"ה. כל אדם ובמיוחד איש ציבור זוטר ובוודאי בכיר חייב לדעת מה למעלה ממנו- ולטובתו לכתוב במקום עבודתו במקום בולט שני משפטים מנחים: "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" ו-"סוף מעשה במחשבה תחילה". כדאי גם לתלות על הקיר קופסה אדומה עם קלף מגולגל שבתוכו כתוב "אנא השם הושיעה נא", שבצדה פטיש ובחזיתה זכוכית עם כיתוב: "שבור במקרה חירום!"

עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים

העין והאוזן הם אברים עם כוח רב כל-כך שיוצר האדם בחכמה ברא להם סוגרי ביטחון בצורת עפעפיים לעיניים ואליה בתנוכי האוזניים כדי לשמור על האדם מכל דבר רע חלילה. וכשלמרבה הצער נעשים דברים רעים בריש גלי ובחוצות, אין צורך לחפש יותר מדי את המצלמה או המיקרופון שהגיעו לשם כדי להפוך את הצועקים לכותרת חדשותית מגמתית וערוכה לקרב. הדבר העצוב ביותר הוא שבשל כך רוב האנשים חוששים ממה יגידו עליהם בתקשורת במקום לחשוש מהערה בתיק האישי שבשמיים ולהבין ולא רק פעם בשנה שכל מה שהם עושים מתועד ונבחן כל הזמן.

נכון שיש כאלה הקוראים להתפרצויות האלה אמונה ומלחמת קודש ושלוחי מצווה- אך גם אם יש אמת כלשהי בכינויים אלה צילום וקטע קול אחד יכולים להרוס ולהשאיר לתמיד ברגע דעה מכלילה ומוטעה על ציבורים שלמים ישרי דרך ויראי אלוקים רק בגלל צילום לא מחמיא אחד והקלטה שמזכירה שוב ויותר מדי שיפה שתיקה לחכמים.

גם הדיבור שנראה כנכון וצודק עשוי בכתב כותרת להפוך חרב פיפיות. ודי לחכימא ברמיזא…

"וירא אלוקים כי טוב"

המילה "טוב" חוזרת על עצמה פעמים רבות בפרשת בראשית שבעזרת-השם נקרא מחדש כחדשה ברחובה של עיר שליד בית הכנסת בשבת הראשונה של השנה- וביום אחד מרכזי בשבוע היא אפילו מופיעה פעמיים. יכול להיות שהחיים היו טובים יותר אם כל אדם היה רק שואל את עצמו בכל לילה לפני השינה האם עשה היום דבר אחד, רק אחד, שכולו "טוב" ורישומו יישאר בשטח עוד הרבה ימים ואולי גם דורות רבים אחרי שקרה. בכל יום מימי הבריאה ראה הבורא כי טוב- וביום האחרון- רגע לפני השבת הראשונה בתולדות העולם- ראה והנה טוב מאד- וארבע המילים החותמות את תיאור הבריאה הן: "אשר ברא אלוקים לעשות" בדגש על עשיית טוב מתמשכת כמשימה מהותית בעולם מבריאתו והלאה.

ידועה היטב התכונה היהודית החשובה לדון כל אדם לכף זכות ולחשוב שהכל לטובה וגם ידוע שעשה האלוקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים. אבל אם קראתם הכל עד לכאן (וכל הכבוד לכם דרך אגב) בוודאי הבנתם שמספיק זווית-צילום אחת לא מחמיאה או עריכת-קול מגמתית מהירה כדי להפוך את הטוב בעיני יחיד לרע ונורא במסכי רבים.

למדו לקח. הישירו מבט לעצמכם. השאירו משהו טוב.

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]