שאלה
לא פעם כשאני רוצה לדבר עם בעלי על דברים חשובים, שיחות ארוכות, או נקודות רגישות, הוא לא יכול לדבר. כל פעם בגלל סיבה אחרת… הוא ואני מודעים לזה אבל לא פותרים את זה.
תשובה
עוד באתר:
לא פעם אנשים מעדיפים לברוח כשמתחיל הוויכוח, כי ויכוחים מעוררים חששות ופחדים ולא פעם ויכוחים לא נעימים אפילו מנפצים את התקווה שכזוג הם יוכלו להתמודד עם האתגרים.
ולכן, לא פעם אחד מבני הזוג – לרוב, לא תמיד אבל לרוב זה הגבר – שיעדיף לא לדבר על דברים מאשר לדבר עליהם. השיקול של הנמנע מלדבר הוא פשוט, הוא יעדיף להימנע מלדבר כי אולי זה לא נעים אבל בחוויה שלו זה עדיף מאשר לדבר ולהיפגע רגשית. למרות שאם אנחנו נמנעים מעימותים כעת, בהווה אנחנו מלבים ומגבירים את הוויכוח שיפרוץ בעתיד. כי הימנעות מדיאלוגים בנושאים חשובים גורמים להצטברות של עוד רגשות שליליים שיתנו את אותותיהם בעתיד.
ואיך אנחנו יודעים שגברים נמנעים משיחות על נושאים טעונים יותר מנשים?
חוקרים בדקו זוגות וחיברו אותם למוניטורים שבודקים את קצב פעימות הלב ואת לחץ הדם, במהלך שיחות על נושאים טעונים. תוצאות המחקר הראו שקצב פעימות הלב ולחץ הדם עלה הרבה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים, מה שהוביל למתח שרירים לפעמים וכאבי בטן עמומים. תחושות האלו משדרות למח מסר שאומר "אתה חייב לברוח מכאן". אצל נשים זה לא היה כך, אז הסתגרות זו דרך די יעילה וברת שימוש אצל גברים בשיחות סביב נושאים טעונים.
ולכן גם אם הגבר ישתתף בשיחה – יהיה לו קשה לשמור על קשר עין, יהיה לו קשה להתמסר למסר ולהבין את הדברים שאומרים לו…
ולכן בשביל להצליח בדו שיח… דבר ראשון חשוב מאוד לשבת כשמדברים – הישיבה משדרת למח שיש כאן פחות חשש פחות איום, טוב גם לנשום נשימות עמוקות ולא בקצב מהיר כי נשימות בקצב מהיר משדרות למח שיש מצב סכנה.
חשוב לדבר בקצב איטי – מחקרים הראו שכשביקשו מזוגות לדבר על אותם נושאים – פעם בקצב איטי ופעם בקצב מהיר – הדיבור בקצב מהיר הגביר את קצב פעימות הלב ולחץ הדם, וגם את תחושת הכעס.
כשהשיחה הופכת להיות מעיקה – לעצור. עושים פסק זמן, הפסקה, ולאחר שעה או יומיים אפשר להמשיך את הדו-שיח.
