חברי הכנסת משה ארבל ומיכאל מלכיאלי (ש"ס) הגישו היום (שני) את הצעת החוק לבחירה ישירה לראשות הממשלה, כצעד חד פעמי. מדובר בתיקון לחוק יסוד הממשלה, כהוראת שעה. על פי הצעת החוק יתקיימו בחירות נוספות בתוך כהונת הכנסת הנוכחית, ה-24, שיהיו ישירות ולראשות הממשלה בלבד. על פי ההצעה, על מועמד לקבל לפחות 40% מהקולות בכדי לזכות בבחירות.
במקרה ואף מועמד לא קיבל 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים כל אחד מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יתקיימו, כעבור 14 ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים.
עוד על פי ההצעה, המועמד שזכה בבחירות הישירות יחל לכהן מיד עם פרסום תוצאות הבחירות כראש ממשלה המכהנת וכל סמכויות ראש הממשלה החלופי יעברו אף הן אליו. במקרה והמועמד הנבחר לא יצליח להרכיב ממשלה, יתקיימו בחירות נוספות לכנסת.
עוד באתר:
מטרת החוק היא לפתור את הפלונטר הפוליטי אליו נקלעה המדינה ולייצר הכרעה בין הצדדים, כאשר מחד גוש תומכי נתניהו מעוניין בהמשך שלטונו ומנגד גוש מתנגדיו, מעוניין בהחלפתו בכל מחיר ושני הצדדים כמעט שווים בכוחם ולא יכולים להרכיב ממשלה.
בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב: "מטרתו של חוק יסוד זה לפתור בהוראת שעה משבר פוליטי מתמשך שמדינת ישראל נקלעה אליו באמצעות בחירות ישירות. הכנסות העשרים ואחת והעשרים ושתיים לא הצליחו ליתן אמון בממשלה כלשהי. הכנסת העשרים ושלוש נתנה אמון בממשלת חילופים אך זו לא הוציאה את שנתה. לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע נפתחו הליכים להרכבת ממשלה אך דומה כי חבריה אינם מסוגלים להתכנס סביב מועמד להרכבת ממשלה שיוכל לקבל את הרוב הדרוש. לכאורה מתבקש היה להמתין לתום הניסיונות להקמת ממשלה בטרם תפנה הכנסת לבחירות ישירות. אך ככל שחוק יסוד זה ייחקק, והוא יכול להיחקק בידי 61 חברי כנסת לפחות, תהיה בכך הודאה של רוב חברי הכנסת העשרים וארבע כי הכנסת כבר לא תיתן אמון בממשלה כלשהי ללא השינוי המוצע בחוק יסוד זה. לפיכך הכנסת מוותרת על המתנה עקרה לתום ההליכים להרכבת ממשלה לפי סעיפים 8 עד 10 לחוק יסוד: הממשלה. חלף זאת, פונה הכנסת העשרים וארבע לריבון שבחר אותה – לציבור הבוחרים שבפנקס הבוחרים לכנסת העשרים וארבע. הכנסת מבקשת מבוחריה להכריע מי יוכל להרכיב ממשלה בתקופת כהונתה. לאחר ארבע מערכות בחירות רצופות לכנסת מתברר כי אין טעם בסבבי בחירות נוספים לכנסת. המוצא למשבר המתמשך הוא הכרעה ישירה של הבוחר מי ראוי לעמוד בראשות הממשלה".
בדברי ההסבר, הובהר כי "לצד ההכרח בתיקון ובשינוי מידיים, הצעת חוק יסוד זו מבקשת למנוע זעזועים בשיטת המשטר ונמנעת מלשנות כללי משחק יסודיים בהליך מהיר ובתוך כדי המשחק הפוליטי. לפיכך, הצעת חוק יסוד זו עוסקת בהוראת שעה והיא אינה קובעת מנגנון הכרעה למצבים עתידיים דומים. חשוב מכך, לא מוצע להקים רשות מבצעת הנהנית באופן ישיר מאמון העם באופן בלתי תלוי באמון הכנסת. מוצע כי בחירת הציבור תתבטא בקביעת המועמד שיוכל ליהנות מאמון הכנסת העשרים וארבע. ככל שהכנסת העשרים וארבע תימנע מליתן אמון במועמד שיבחר הציבור או תבחר לשלול את האמון מן המועמד שנבחר בידי הציבור, הרי שדין הממשלה יהיה כדין ממשלה שאין בה אמון".
עוד נכתב בדברי ההסבר: "יחד עם זאת, עם התמשכות ההליכים להרכבת ממשלה יציבה, מתגבר הויכוח באשר לשאלה מי צריך לעמוד בראשות ממשלת המעבר. לפיכך מוצע כי מי שייבחר בבחירות הישירות יהפוך מיד עם בחירתו לראש ממשלת המעבר עד לכינונה של ממשלה חדשה. כמו כן, מתוך כבוד להכרעת הריבון, וכדי לתמרץ הקמת ממשלה ועל מנת לשבור את המצב הנוכחי המתמשך, מוצע לתת למועמד שייבחר בבחירות הישירות בלעדיות על היכולת להקים ולקיים ממשלה בכנסת העשרים וארבע. ככל שתבחר הכנסת העשרים וארבע להימנע מליתן בו אמון או לשלול ממנו את אמונה חרף בחירת העם בו, יהיה עליה להתפזר ורק הכנסת הבאה תוכל ליתן אמון בכל אחד מחבריה. כך ייווצר תמריץ להקמתה של ממשלה יציבה הנשענת על לגיטימציה של בחירתו הישירה של הציבור".
