צחצוח החרבות בין רוסיה לאוקראינה בימים האלו, הוא בעל פנים רבות. לא רק אוקראינה נמצאת על הכוונת, אלא גם – ואולי אף לפניה – ארה"ב, מעצמות אירופה (כברית נאט"ו), ויוקרה בינלאומית שתשפיע רבות על עתידן של מדינות מתפתחות ומדינות עולם שלישי שמחפשות מעצמה שתאמץ אותן ותיתן להן גב איתן.
העימות החדש באזור החל לפני כחודש וחצי עם תחילתם של חילופי אש בין המיליציות הפרו-רוסיות של מחוז דונבאס (אוטונומיה פרו-רוסית שהוקמה על חורבות המחוזות לוגנסק ודוניצק שנעקרו מאוקראינה לפני שבע שנים) לבין חיילים אוקראינים המוצבים מחוצה לו.
משקיפים אירופים והממשל האמריקני חיזקו את הטענות של ממשלת אוקראינה על התדרדרות באזור ודרשו מרוסיה הסברים, אולם במוסקבה, במקום לתת הסברים, נתלו בחילופי האש באזור כדי לקדם אליו את הכוחות האדירים, בטענה שרוסיה רוצה לדאוג שאף אחד מבין מעל חצי מיליון תושבים בדונבאס שקיבלו ממנה אזרחות רוסית, לא יפגע על ידי האוקראינים.
עוד באתר:
הסיבה לכך שחילופי האש באזור שהביאו את הרוסים לרכז כוחות דווקא כעת ולא לפני חודש, שנה או חמש שנים, נועדה על פניו לעשות משהו אחד: לשדר לביידן שפוטין נחוש ממנו.
ביידן, כמו נשיאים דמוקרטים דומים לפניו, רוצה לחזור להיות "השוטר של העולם" בשונה מטקטיקת "אמריקה לפני הכול" של טראמפ, ובמסגרת זו חוזרת רוסיה להיות על הכוונת האמריקאית. ההצהרות שלו על עונשים שיטיל על מוסקבה, גרמו לפוטין להבין שאם לא יעשה כעת מעשה, ביידן יכתוש אותה ללא רחם.
ההוכחות לחשש הזה הגיעו כבר השבוע עם הטלת סנקציות קשות מטעם ביידן על רוסיה – ולמרבה האבסורד, בה בשעה שהסנקציות על איראן מוסרות, מה ששווה כתבה בפני עצמה. ביום חמישי שעבר הודיע ממשל ביידן על הטלת סנקציות על רוסיה, במסגרתן הוחלט לגרש עשרה דיפלומטים וכן להטיל סנקציות על 30 אישים וגופים אזרחיים שונים שעזרו לממשלת רוסיה.
העילה לצעד הענישה הנוכחי נבעה מהאשמתו את רוסיה בהתערבות בבחירות לנשיאות ארה"ב ובמתקפות סייבר קשות על שורה של משרדי ממשלה אמריקאים. לפי וושינגטון, הדיפלומטים שיסולקו מואשמים בהיותם אנשי מודיעין במסווה ואילו האישים והחברות שעליהם הוטלו הסנקציות מואשמים בכך שהם סייעו בתקיפות הסייבר.
רוסיה שהכחישה את האשמות טענה שתגיב בחריפות, וכינוס הצבא בסמוך לאוקראינה נועד לשדר מסר לכל מי שרוצה לשמוע, שרוסיה תהפוך לכאב ראש טורדני לארה"ב ולבנות בריתה, אם אלו רק ימשיכו לנסות ולהעניש אותה.
בזהירות אפשר לומר כי על פניו, נראה שאם אוקראינה לא תעשה צעדים פזיזים כמו תקיפה כזו או אחרת של מחוז דונבאס, וכן אם ארה"ב או מדינות אחרות בברית נאט"ו לא יגיעו להתנגשות ישירה עם הכוחות הרוסיים שנפרסו באזור, לא תתפתח מלחמה ממשית, אבל נראה שהרוסים הם היחידים שלא מפחדים אם זו תפרוץ.
המתח באזור הזה עלול ללוות אותנו בכל שנות כהונתו של ביידן, כל אימת שרוסיה תרגיש מאוימת. צריך להבין גם שעקשנות של רוסיה בנושא תשאיר אותה כמעצמה שווה בין שוות עם יתר המעצמות. הימצאותה בעמדה כזו תביא מדינות נחשלות רבות שרוצות חסות של מעצמה עולמית שיודעת לעמוד על שלה, לפתחה.
