האסון הכבד בהר מירון פגע בכולנו, מבוגרים וילדים. משפחות רבות נסעו בהתרגשות לקראת ההדלקה בציון הרשב"י וארועי ה'חלאקה', יחד עם תינוקות, פעוטות, ילדים ונערים, אך השמחה הפכה לאבל.
לעיתים, כשאסון גדול קורה לנו, אנחנו כמבוגרים מגיבים בסערת נפש; עצובים, נבהלים או מרוגזים. לפעמים אנחנו שוכחים שהילדים לידנו, ובכל גיל – גם תינוקות ופעוטות, רואים, שומעים וקולטים את ההתרחשויות. הם יכולים להגיב בכל מיני דרכים, כמונו. יהיו ילדים שיפחדו, יהיו עצובים או כעוסים. תינוקות יכולים לבכות הרבה, או להתקשות להרדם או לא לרצות לאכול. פעוטות יכולות לבכות, להתעצבן וגם להצמד אלינו, ההורים. אלו תגובות תקינות לאירוע כה קשה. לפעמים כשאנחנו מאד נסערים, אנחנו מתעצבנים עליהם, שוכחים שהם גם חלק מהחוויה הקשה או מנסים לחסוך להם את המידע המכאיב.
חשוב לזכור שתינוקות וילדים קולטים הרבה מאד ממה שקורה סביבם. אם הם היו באירוע וודאי ראו ושמעו את הצעקות, קריאות הכאב והפחד, את ההמולה והבלבול. אם קרה משהו למישהו מהמשפחה, וודאי ראו את תגובתכם ההורים, שמעו שיחות טלפון מזדמנות או שיחות בין אמא לאבא. חשוב מאד לתת אפילו לתינוקת, ולכל הילדים הסבר מתאים לגילם, ואפשרות לשאול שאלות ולקבל מכם, ההורים תשובות.
עוד באתר:
כשאנחנו לא מספרים לילדים הם לפעמים שומעים דברים ממקורות מידע לא מתאימים, או מילדים גדולים יותר ומדמיינים דברים מפחידים מאד, ונשארים לבד עם הפחד, בלעדיכם, ההורים שיכולים לנחם אותם ולחזק אותם.
אתם הם מקורות החוזק החשובים ביותר, ויכולים לחזק את ילדיכם. לפעמים, כשקשה לכם מאד, ואתם מרגישים שאתם לא יכולים לחזק את הילד – כדאי לדאוג שמישהו אחר ימלא את מקומכם, קרובת משפחה, שכנה או מישהו מהקהילה. חשוב לפנות לקבלת עזרה אם צריך ויש הרבה מאד מענים.
בעת הזו שקשה למצוא את המילים המתאימות, ניסחו מומחי המרכז לבריאות הנפש 'גהה' מקבוצת 'כללית', ד"ר נועה ורדי וצוות היחידה לגיל הינקות של המרכז הרפואי גהה וד"ר סיגל קני-פז, מנהלת המרכז לשלום המשפחה, מינהל הרווחה נתניה, כמה מילים שיוכלו לסייע לכם לשוחח עם ילדיכם:
לתאר את האירוע: בהר מירון היתה שמחה גדולה לכבוד ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א והמשפחה שלנו היתה שותפה לשמחה הגדולה שאנו מצווים לחגוג. הרבה מאוד אנשים רצו להיות חלק מהשמחה. לכן הרבה מאוד אנשים באו והתקבצו ביחד בהר מירון בשמחה ובהילולא.
היו המון אנשים ביחד באזור צפוף וצר. התחיל להיות צפוף מדי, ואנשים נפלו זה על זה, והתחילו להיפצע, וחלק גם נפטרו. זו לא היתה אשמתו של אף אחד שהיה שם, פשוט כולם רצו להגיע לאותו מקום, והגוף שלנו צריך מקום כדי לרקוד, כדי לזוז כדי לנשום, וכשהיו כל כך הרבה אנשים חלק מהאנשים לא יכלו לנשום.
זה היה מפחיד מאוד. אמא ואבא דואגים מאוד לקרובים שלהם ולקהילה שלהם. לכן נאמר עכשיו יחד פרק תהילים לרפואת הפצועים ולע״נ הנפטרים שיר למעלות. אמא ואבא כאן כדי לדבר איתך על זה ואתה יכול לשאול כל מה שתרצה כדי להבין יותר טוב מה קרה ומה אתה מרגיש.
במקביל, מאז היוודע דבר האסון מפעילה כללית קו ייעוץ מיוחד. מוקד החירום של כללית פעל ללא הפסקה לטובת נפגעי האסון הכבד. במוקד החירום מערכת ניתוב שיחות ישירה להתייעצות עם פסיכולוג, רופאים, אחיות ומנהלי קשרי הלקוחות בשפות האידיש והעברית. לפנייה למוקד חייגו: 02-5352700.
בנוסף מפעילה כללית קו תמיכה ארצי להתמודדות עם מצבי לחץ ודחק נפשי המאויש בעו"ס ופסיכולוגים במספר: 03-7472010, 24 שעות ביממה.
