יענקי גיסו של חיים עוזר סלר ז"ל שנהרג באסון מירון, התראיין ל"מהדורה המרכזית" בהגשת אבי מימרן סיפר על האסון הגדול, "הוא רצה לנסוע למירון כדי להודות להקב"ה על הולדת ביתו כשבועיים לפני האסון. הוא עלה בחשש למירון, אבל הוא אשתו אמרה לו אתה נוסע כל שנה תיסע גם השנה".
הוא עלה למירון וכל כמה דקות הוא התקשר לעדכן שהכל בסדר. פתאום שהחלו לזרום ידיעות על אסון במירון, ניסינו ליצור קשר אבל לא הצלחנו. התנחמנו בכך שלא היה קליטה. במשך הלילה ניסינו להתקשר לבתי חולים אבל כולם אומרים שאין אדם כזה. התנחמנו שהיו אנונימיים. בבוקר הלכנו לאבו כביר בעקבות הודעה שאפשר לקבל מידע במקום חיכינו שעות ורק בשעה 6:00 נכנסו לזיהוי סופי אבל ההלוויה בשל השבת נדחתה למוצ"ש".
יענקי גיסו הוסיף, "למרות שהוא היה בישיבת פונוביז' הוא מעולם לא דיבר על המחלוקת במקום. זה לא עניין איתו הוא מעולם לא דיבר על כך. עניין אותו רק ההתעלות שלו. הוא היה אחד מהגבאים של הישיבה הוא היה מראשי החבורה לא היה אפשר להוציא מנו משהוא על אף אחד"
עוד באתר:
גיסו מוסיף ומספר כי בההלך הלוויה, "האלמנה שהחזיקה את התינוקת הקטנה ביקשה מאביה, הרב לפוליאנסקי ראש ישיבת "נחלת יאיר", שיאמר בהלוויה, "היא רוצה לומר תודה להקב"ה שנתן לה כזה בעל, וגם אם היא הייתה יודעת זה רק לשנתיים היא הייתה מתחתנת איתו".
בסיום דבריו אמר גיסו, "צריך לחשוב איך לעשות אחדות, כל אחד יכול להמשיך בדעותיו אבל שתהיה אחדות. כמו במירון שזה מקום של כולם וכולם נפגעו יחד".
