צפו: ימים לאחר אסון מירון ועידת החינוך הוקדשה לטיפול נפשי בילדים

מאות מחנכים ורמ"ים מכל רחבי הארץ המשתתפים בועידת החינוך בחפץ חיים השתתפו בהדרכה מקצועית שהעביר מומחה כללית פרופ' גיל גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש 'גהה' | "הכי חשוב לדבר עם הילדים ולהקשיב להם"

ארי טננבוים

כ"ב באייר תשפ"א, 04/05/21 17:01 עודכן: 29/12/24 01:25

א+

א-

אסון מירון כללית

תמונה בדף הבית: WhatsApp Image 2021-05-04 at 15.56.44|WhatsApp Image 2021-05-04 at 15.56.44 (1)|WhatsApp Image 2021-05-04 at 15.56.45 (1)|WhatsApp Image 2021-05-04 at 15.56.45 (2)|WhatsApp Image 2021-05-04 at 15.56.45

במרכז האירועים 'חפץ חיים' מתקיימת בימים אלה ועידת החינוך השבע עשרה בהשתתפות מאות מנהלים, מחנכים, ר"מים, משגיחים ואנשי חינוך. לאור האסון הקשה במירון ובהתייעצות עם גדולי ישראל, הוחלט להקדיש מושב שלם בועידה לטובת הקניית כלים מקצועיים למשתתפי הועידה שיאפשרו להם לסייע לתלמידיהם להתמודד עם הטראומה והפגיעה הנפשית בעקבות האסון.

את המושב המיוחד הוביל מומחה כללית פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש 'גהה' מקבוצת 'כללית' שמנהל גם את המחלקה לטיפול יום ילדים ונוער במרכז ועומד בראש החוג לפסיכיאטריה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' זלצמן פתח בסקירה של האסונות הגדולים שידענו בישראל כמו אסון ורסאי, אסון המסוקים, אסון רכבת הבונים ובארה"ב אסון התאומים, כאשר נתוני המחקרים הוכיחו כי למרחק הפיזי ממקום ההתרחשות הייתה השפעה על רמת התגובה לטווח של שנים ארוכות.

"כאשר אנו עדים לאירוע טראומתי עשויות להיווצר תגובות חריפות ברמה הנפשית והפיזית" הסביר פרופ' זלצמן, "עשויים לחוש פחד קשה, חוסר אונים, אימה, חרדה ודיכאון. הגוף עשוי להגיב בכאבי ראש, עייפות, בחילות, הזעת יתר, כאבים בחזה, כאבי בטן וכאבים גסטרולוגים או ראומטיים. כאשר מדובר בילדים ניתן לראות רגרסיה התפתחותית, אובדן יכולת דיבור, הזיות שמיעה וקשיים בוויסות הרגשי".

פרופ' זלצמן הסביר לאנשי החינוך כי "ניתן לסבול מכל אלה, גם ללא נוכחות פיזית באירוע. תגובה זו מתפתחת תוך דקות ממועד האירוע ונמשכת לטווח של יומיים ועד 4 שבועות. אנשים החווים תגובה זו נמצאים בסיכון לפתח הפרעת דחק פוסט טראומתית".

לדברי פרופ' זלצמן קיימים איתותים שמשקפים את המתרחש בנפש הילד ועל אנשי החינוך החובה לשים לב אליהם: "שינוי מהתנהגות קודמת, נסיגה, הסתגרות או ההפך: אי שקט או רגזנות בילד מופנם, בכי, הימנעות, ירידה בלימודים, היזכרות יתר או הפסקת היזכרות". לסיכום הדגיש פרופ' זלצמן את כלל המפתח: "לדבר עם הילדים ולהקשיב להם".

הרב אברהם קונסקי, מנהל המחלקה החרדית בכללית, נעל את המושב והדגיש בפני המשתתפים כי מנהלי המגזר החרדי במחוזות השונים של כללית שישבו על הבמה במהלך המושב, הם החיבור בין מערך בריאות הנפש של כללית לאנשי החינוך ומנהלי המוסדות. "באפשרותם של מנהלי המגזר במחוזות לאבחן נכונה ולהכווין את המחנך לטיפול הנכון עבור הילד לבריאותו המלאה וחוסנו הנפשי אצל אנשי המקצוע הטובים והבכירים ביותר".

לאחר המושב המקצועי, התייחס פרופ' זלצמן לשאלות פרטניות של המחנכים הנוגעות להתמודדות מקצועית עם התלמידים בסיטואציה הנוכחית ובאירועים טראומתיים אחרים.