"חי בזכות הילדים שלי": חובשי מד"א הצילו את חיי אביהם

חובשי מד"א מספרים על הלילה בו איבד אביהם את הכרתו, הם גילו תושייה והצילו את חייו: "ידענו שאנחנו לא הולכים לוותר ושאין סיכוי שניתן שיקרה משהו רע לאבא. בהתחלה היינו מבולבלים אבל השתלטנו מהר מאוד על המצב"

מוטי סבן

כ"ט בסיוון תשפ"א, 09/06/21 16:58 עודכן: 29/12/24 01:49

א+

א-

את אותו הבוקר לפני כשבועיים, בני משפחת טאהא מכאבול לא ישכחו לעולם. היום נפתח בצעקות של אם המשפחה, שהעירה את ילדיה בבהלה, בגלל שאב המשפחה, עאדל (51), איבד את הכרתו ולא הגיב לקריאותיה. באסל ומנאר, ילדיו זינקו מיד מהמיטה ונכנסו לחדר השינה להציל את חייו.

באסל, חובש מתנדב בתחנת מד"א קריית אתא ואחותו מנאר, גם היא חובשת מתנדבת בתחנת מד"א בטמרה, הבינו מיד שליבו של אביהם הפסיק לפעום, השתלטו מיד על הסיטואציה ולצד החששות הכבדים לבריאות אביהם – החלו בעיסויים ובפעולות החייאה מאומצות אליהן הצטרפו צוותי מד"א שהגיעו למקום באמבולנס ובניידת טיפול נמרץ.

בסופן, לאחר 40 דקות מורטות עצבים ושבעה שוקים חשמליים – הדופק חזר ועאדל פונה לבית החולים, מורדם ומונשם במצב יציב. ימים ספורים לאחר המקרה הקשה, חזר עאדל לביתו – מתהלך על רגליו כשהוא בריא וללא נזק.

באסל טאהא, חובש מד"א ובנו של עאדל, סיפר: "את אותו הבוקר פתחנו למשמע צעקות חזקות מחדר השינה, שם מצאנו את אבא מחוסר הכרה וכחול כולו. אחותי הזמינה אמבולנס, אחי רץ למסגד בסמוך בו מוצב מכשיר דפיברילטור המיועד לציבור הרחב ומיד התחלנו בטיפול – עיסוי והחייאה. אחרי שבעה שוקים והחייאה של 40 דקות, הדופק חזר ונשמנו לרווחה".

באסל הוסיף, "קרה לנו נס גדול, הרגשה שאי אפשר לתאר במילים. ידענו שאנחנו לא הולכים לוותר ושאין סיכוי שניתן שיקרה משהו רע לאבא. בהתחלה היינו מבולבלים אבל השתלטנו מהר מאוד על המצב ואני שמח שהצלחנו להציל אותו. אבא חזר הביתה, מחייך וללא פגיעה. אני קורא לכל אדם להירשם לקורס עזרה ראשונה של מד"א כדי לרכוש את הכלים הבסיסים והחשובים שבזכותם ניתן להציל חיים של אדם אחר. זה ההבדל בין חיים למוות".

מנאר טאהא, חובשת מד"א וביתו של עאדל, הוסיפה: "זה לא היה קל לתפקד במקרה כזה, אבל הצלחנו אחי ואני יחד עם צוות מד"א שהגיע במהירות למקום להציל את אבא וזה הדבר הכי חשוב. היה לי קשה לנתק את הרגש ולעבוד באופן 'קר', אבל לא הייתה ברירה".

מנאר הוסיפה, "אבא אדם בריא והמקרה תפס אותנו מופתעים ומודאגים מאוד. גם שהצלחנו להחזיר את הדופק דאגתי, כי לא ידעתי מה יהיו התופעות וההשלכות ביום שאחרי – אבל לשמחתי אבא חזר לשגרה והוא מחייך בבית. לא האמנו למהירות השיקום ואנחנו ממש מרגישים הקלה וגם גאווה – שבזכות הידע המקצועי שלנו הצלנו את החיים של אבא. ".

על הרגעים בין חיים למוות, סיפר אב המשפחה עדאל: "אני לא זוכר כלום מאותו היום, רק כשהתעוררתי בבית החולים סיפרו לי מה קרה ולא האמנתי, קרה כאן נס גדול. בזכות הילדים שלי אני חי. חשוב מאוד שכל אדם בישראל ידע להציל חיים".