בפרשתינו מסופר שיצחק אבינו הלך לגור בעיר 'גרר', ורבו איתו רועי העיר על בארות המים שחפר. ולאחר מכן בא המלך 'אבימלך' וחבורתו לכרות עם יצחק אבינו ברית שלום, וביקשו ממנו שיחזור לארץ ישראל.
ואמרו ליצחק אבינו שילך מהעיר 'גרר' ל'ארץ ישראל'. והם מסבירים לו את טעם הדבר 'וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'
ומבאר רבינו האור החיים הקדוש שכוונתם היא שלמרות שעשו איתו ברית שלום, הם שולחים אותו לארץ ישראל, כי יצחק אבינו יהיה מבורך אם יגור בארץ ישראל יותר מאם היה גר בחוץ לארץ, כי בחוץ לארץ ההשפעה באה דרך מלאכים, אבל על ארץ ישראל הקדוש ברוך הוא משפיע בעצמו.
עוד באתר:
ובזה יש לפרש את הפסוק שאמר משה רבינו לבני ישראל בכניסתם לארץ ישראל 'אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים' שלאחר כניסת עם ישראל לארץ ישראל, ה' יתברך בכבודו ובעצמו יהיה השופט אותם להשפיע להם. ואילו קודם שעם ישראל נכנסו לארץ ישראל היו נתונים לשיפוט שרי מעלה. וזה גם הכוונה בבקשת דוד המלך עליו השלום 'מלפניך משפטי יצא' שיהיה נשפט על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו.
[אור החיים תולדות פרק כו פסוק כט. כי תבוא פרק כו פסוק יז]
