אליהו דוד קיי הי"ד, שנרצח בפיגוע הירי אתמול (ראשון) בעיר העתיקה, מובא למנוחות בשעה זהו. הלוויתו יצאה מבית ההספדים בהר המנוחות, שם ייטמן. מאות אני אדם הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, בהם רבנים, חברי כנסת ואישי ציבור.
אחיו של הנרצח, סיפר: "אתמול הידיים שלי רעדו כשהחברה קדישא הביאו לי את התפילין שלך. אבא סיפר לי שכשהוא שמע בבוקר שיש יהודי שנרצח בעיר העתיקה הוא תכנן ללכת ללוויה שלו – הוא לא ידע שזו תהיה הלוויה של הבן שלו", השתנק "איזה מאור פנים היה לך אלי. הייתה כל כך יפה בפנים, חיפשת תמיד את האמת ואיך אפשר לעשות טוב לעם ישראל. תמיד חשבת איך אתה יכול לתרום".
הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו ספד: "המשפחה רק רצתה לעלות לארץ. זכיתם הורים יקרים, לעלות ארצה בזכות אלי, בעקבותיו. והנה אנחנו עומדים כאן בארץ שרק רצינו לחיות בה – והנה ישנם מרצחים שמנסים פעם אחר פעם לפגוע בנו".
עוד באתר:
שר התפוצות נחמן שי: "אלי אהב את ישראל, אנחנו נפרדים היום מאזרח ישראלי – צעיר שהקדיש את חייו לישראל. ישנם מאות אנשים שהגיעו לכאן להיפרד ממך. חלקם אינם מכירים אותך, שמעו אתמול – והחליטו להגיע. ישראל מבטיחה להגיע לרוצחים ולשותפים לרצח שלך".
בקרן למורשת הכותל הוציאו מוקדם יותר היום, הודעת הספד: "אלי עלה כחייל בודד בשנת 2016 כדי לשרת בצה"ל. לאחר השחרור הוא פנה להתנדבות ועשייה בחקלאות במסגרת 'השומר החדש', ולמד קורס מדריכי טיולים. באוגוסט האחרון הוא הגיע אלינו כמדריך הסברה ברחבת הכותל", מספרים בקרן למורשת הכותל.
"את כולם הוא קיבל עם החיוך ומאור הפנים שלו, באהבה ובשמחה, מתוך רצון אמיתי לחבר את כולם לכותל המערבי. השמחה, המעוף וחדוות העשייה שלו הדביקו את כולם, חודשים ספורים שהוא עבד איתנו וכבר הפך להשראה, כסמל לרצון להתקדם, להתפתח ולגדול.
עם חלק מהמבקרים הוא חלק את סיפור חייו האישי, מדהים היה לראות איך ממקום רחוק כל כך הוא הצליח לגעת באנשים קרוב כל כך, לדבר איתם על לב ירושלים, לחבר למהות של העיר, ליופי ולקסם שבה.
קרדיט: הקרן למורשת הכותל
אלי חלם להיות חלק מהכותל. במסירות, הקרבה והתמדה הוא גם הצליח להגשים את החלום, וכשהגיע לירושלים היה שליח למשפחה מחו"ל להטמין עבורם את הפתקים בכותל, ומאוחר יותר אף הביא את המשפחה שלו אחריו לארץ ישראל. כחייל בודד וכעולה חדש לא הכל היה מושלם והתעוררו קשיים. גם אז הוא הצליח לשמור על עין טובה וסבלנות שחווינו אותה כאן בכותל".
"לצערנו הרב החלום נגדע באכזריות, אבל הסיפור של ירושלים ממשיך להיכתב, כשאלי הוא חלק בלתי נפרד ממנו- מחייל בודד לשומר החדש ומשם לכותל. לזכרו של אלי נלמד להעריך את המקום הזה שאנחנו נמצאים בו, ואת התגשמות חזון הדורות.
כשבית המקדש היה בנוי, אבלים היו נכנסים בשערי היציאה כדי שיוכלו לעצור ולנחם אותם: "השוכן בבית הזה ינחמך". בשבוע כזה כולנו צריכים נחמה, ונשאב אותה מחיבור ואהבה לירושלים, והליכה בדרכו של אלי. יהי זכרו ברוך".
