יהודה נעמד מול אביו ואומר באחריות מלאה כי הוא יחזיר את בנימין בוודאות מפני ש"עבדך ערב את הנער" כיצד יהודה יכול היה להתחייב על דבר כה גדול, על חזרת בנימין למרות שלא בטוח שחזרתו ברשותו?
מנהיגות מלכות ואחריות, לא מתבטאים באופן פסיבי, אלא בנטילת אחריות על חוסר ידיעה גם על מציאות שאיננה ברשותך, רק היא מלמדת מנהיגות שיש בה דבקות במטרה, והידיעה כי המנהיג/המלך יעשה את כל אשר לאל ידו בכדי לעשות את מה שצריך לעשות.
מסופר על אחד מגדולי ישראל שרצה להפסיק לעשן ובשביל שהגמילה אכן תהיה גמילה אמיתית וקבועה ספר לכל סובביו כי אכן הפסיק לעשן.
עוד באתר:
ששאלוהו מדוע הוא מספר זאת לכל הסובבים אותו וכל מי שהוא פוגש, ענה להם כי רק כך אכן יעמוד בהתחייבותו, שהרי כאשר כולם יודעים על ההפסקה מהעישון הוא התבייש מלחזור בו ולעשן בפניהם.
אותו גדול בישראל לקח את חולשת הבושה מההמון ותיעל אותה לנקודת חוזק מול חולשה אחרת, על ידי מדת הבושה הוא לקח אחריות מלאה על מעשים שהוא איננו רוצה בקיומם, על ידי ההתחייבות למדת הבושה והאי נעימות הוא קבל אחריות לגמילה מעישון.
במילים אחרות כאשר יהודה נעמד מול אביו יעקב ואומר 'חטאתי לאבי כל הימים', יהודה מכניס את עצמו לאחריות כבדת משקל כזאת שהוא יודע שהתמסר אליה בכל מאודו וכי הוא יהיה חדור מטרה, התעוזה העוצמה והנחישות שיגעו לאחר מכן הם למעלה מכח הטבע, היכולת להתחייב היא היא הראויה להערכה, הגבורה המלכותית לה זכו יהודה וצאצאיו כשבט המלוכה בישראל, הם תוצאה של מעשים אלו.
לאחר למעלה מאלף שנה האומה היהודית הייתה זקוקה לגבורה מלכותית מעין זאת, קבלת אחריות על עם ישראל, גבורת בני חשמונאי איננה רק בשדה הקרב אלא בנצחון הרוח בקבלת ההחלטה לפני היציאה למלחמה, בלקיחת אחריות וערבות יהודית על בני עמם, מסיבה זו ביהדות מגדירים את ניצחון המכבים כנצחון רוח ולא כנצחון גופני.
אם אדם לא מצליח לעמוד בקבלות ובהתחייבות שלו כלפי עצמו, הוא צריך לשתף ולספר לאחרים, אם אדם משנה את דעתו חדשות לבקרים ונהפך להיות רסיסי אדם, הרי שהוא צריך למצוא את נקודת התורפה ולהתמודד מולה באנרגיה חיובית ולא שלילית.
שבת שלום.
חנוכה שמח.
