נפגשנו לפני זמן לא רב בישיבת חברון. אתה היית אז שר החינוך, וככזה יזמת והזמנת 40 שרי חינוך מארבעים מדינות מרכזיות בעולם לסמינריון בענייני חינוך, הסמינריון נמשך שלשה ימים ואת היום הראשון הקדשתם לביקור במוסדות חינוך נבחרים. הביקור הראשון היה בישיבת חברון. אני התבקשתי ולייצג את הישיבה. לקבל את פניהם בשם הישיבה ולהסביר להם מה הם רואים.
פינינו בעוד מועד את עזרת הנשים מבחורים וכל הבחורים למדו למטה בבית המדרש המרשים עד מאד.
אתה קבלת את פניהם מיד בהגיעם לרחבת הכניסה לישיבה ואמרת להם בדיוק בזה הלשון: "אני נפתלי בנט שר החינוך ואני רוצה להראות לכם דבר שלא ראיתם בחיים שלכם – לימוד בחברותות"
עוד באתר:
ומיד עלינו כולנו לעזרת הנשים. האורחים צפו משתאים במראה שנשקף מלמעלה הם ראו מאות זוגות של בחורים מתנצחים זה עם זה בקולי קולות… ולמרות התיקרה האקוסטית שבולעת חלק ניכר מהקולות עדין נשמעים הקולות כמהומה אחת גדולה…
הסברנו להם מה הם רואים ואחר כך נכנסו האורחים לאולם שהוכן עבורם וכמה אנשים דיברו בפניהם כולל כותב שורות אלו.
הבאת אתך פרופ' מהאוניברסיטה. והוא חילק לכולם צילום של דף ראשון ממסכת ברכות ולימד אותם את המשנה הראשונה ואת הקטע הראשון בגמרא, וכך אמר: מה אתם רואים? מה עשו חכמי המשנה והגמרא לפני קרוב לאלפיים שנה? – התווכחו, התנצחו ביניהם. בדיוק מה שראיתם שהבחורים בבית המדרש עושים היום. וזה העניין כשאנו לומדים דברי פילוסוף זה או אחר מתקופה קדומה, אנו לומדים מה אמר. הם לא לומדים רק מה אמרו אלא ממשיכים ללמוד איך שלמדו בזמנם ובכל ההיסטוריה, בית המדרש של חכמי המשנה ובית המדרש של חכמי התלמוד ובית המדרש בישיבת חברון – חד הוא.
סיפרת, מר בנט, שאחרי שהסתיים הסמינריון, שכלל הרצאות מטובי המרצים, מצגות משוכללות, ואירוח מפואר, נשאלו האורחים מה הרשים אותם ביותר וממה נהנו במיוחד, והתשובה היתה פה אחד: לימוד בחברותא בישיבת חברון!!!
אתה יודע מה המרשים בכל זה? שיש מקום בעולם שבו כל אחד הוא ננס העומד על כתפי ענק כל דור ודור עומדים בני הדור על כתפי הענקים שקדמו להם והננסים שיבואו בעקבותיהם יעמדו על כתפיהם.
וזאת מפני שלא מבטלים את העבר ולא מחדשים את פניו או משנים את צורתו, אלא ממשיכים אותו, לומדים אותו ומקיימים אותו.
אם תיקח, למשל את הכותל או את מסלול ההצטרפות לעם ישראל. ותתן ידך ליצור דבר חדש, תקבל ננסים מגוחכים שמשפל עמדתם מנסים לגרד את שולי בגדי הענק שנוצר במהלך הדורות ושאותו הם רוצים להחליף או לשנות צורתו.
מר בנט, עליך לבחור בין טפיחות השכם שתקבל מאנשים שמשקלם הסגולי זהה למספר השנים שהם מסתובבים פה בעולם ויהיו נכבדים ככל שיהיו, לבין ההערכה שתקבל מהרצף היהודי שמתחיל אי שם לפני אלפי שנים ונמשך ברצף אחד עד ימינו.
וכבר אמר ברל כצנלסון: "כי דור בדור ימרוד – זה מדרך הטבע, אבל שדור לא יכיר את קודמו זו הקללה שנתקלל הדור שלנו, אצלינו ה"לא ידע את יוסף" מגיע למנשה ואפרים, והרי עם שאין לו עבר אין לו הווה וגם עתיד לא יהיה לו"
אם חפץ חיי נצח אתה, אם רצונך להמשיך את הרצף נאדר ההוד ההוא ממנו התפעלו כל אותם אורחים לרגע. דע את אשר לפניך.
