התמודדות עם פערים שנוצרו בקרב ילדים בקורונה

השגרה חוזרת. אחרי כמעט שנתיים מאז התפרצות הקורונה בישראל, המסגרות החינוכיות כבר פועלות כסדרן והשגרה פחות או יותר נשמרת. אחרי תקופה ארוכה של סגרים חוזרים ונשנים, בידודים ארוכים ומקרי הידבקות רבים, חלק מהילדים פיתחו בעיות רגשיות. עם החזרה ללימודים ולשגרה, לעיתים מתגלות בעיות נוספות שעד כה פחות הגיעו לידי ביטוי – בעיות חברה ופערים לימודיים שהצטברו בתקופה שהלימודים לא התקיימו כסדרם. חלק מהילדים אף מתקשים להתרגל מחדש למסגרת החינוכית הרגילה.

כדי לעשות סדר בבעיות השונות העלולות להימצא בקרב ילדים רבים כתוצאה מההתמודדות עם הקורונה, וכך גם להעניק את הכלים והטיפים המעשיים להתמודדות נכונה עם בעיות מסוג זה, פסיכיאטרית מטעם מכבי שירותי בריאות מסבירה על התופעה ומספקת את הכלים הנחוצים להורים שנתקלים בבעיות דומות אצל ילדיהם. "קודם כל חשוב לומר שכיום המצב כבר הרבה יותר טוב", אומרת ד"ר איריס כהן-יבין, פסיכיאטרית במכבי שירותי בריאות. "השגרה נשמרת יחסית והמקרים הקשים של חרדות ובעיות רגשיות אחרות בקרב ילדים הולכים ומצטמצמים. במובנים מסוימים ישנם ילדים שהקורונה היטיבה עמם בהיבט האישי – הם היו יותר בקרבת ההורים והמשפחה, התפתחו בסביבה הטבעית והנוחה שלהם. לחלקם זו הייתה תקופה טובה מאד".

עם זאת, היא מציינת, אחרי החזרה ללימודים מתגלות לעיתים בעיות חברתיות או לימודיות שהתפתחו במהלך החודשים הארוכים של הסגרים והבידודים. "הבעיות העיקריות מתחלקות לשניים: הלימודיות והרגשיות. בהיבט הלימודי, אנחנו רואים קשיים אצל ילדים רבים, ובמיוחד  בקרב ילדים שפספסו תקופה חשובה במסגרת הלימודית כגון מכינה וכיתה א – תקופה שבה לומדים את מיומנויות הקריאה והרגלי למידה, או לקראת מעבר לישיבה או סמינר – תקופה עמוסה בלחץ לימודי ומבחני קבלה למסגרות. לחלקם קשה לחזור למתוכנת לימודית רגילה, חלקם מתמודדים עם בעיות חברתיות בשל השהייה המרובה בלי חברה ונוצרו קשיים מסוימים לחזור לשגרה. בהיבט הזה אני ממליצה להורים להיות בקשר עם המורים והמחנכים. להתעניין מולם על המצב החברתי והלימודי של הילדים, ובמקרה הצורך לבצע חשיבה משותפת כדי למצוא פתרונות. במקרה שילדים מסרבים ללכת למסגרת החינוכית, או בכל מקרה שניכרת מצוקה בקרב הילדים, חשוב מאד להתייעץ עם גורמי מקצוע מוסמכים".

עוד באתר:

הלם בעולם המוזיקה

שלום וגשל מודיע על צמצום משרדו ופרידה מענקי הזמר. צפו

אליעזר חסיד

לא עוצרים

נתניהו על מבצע צלצולי פעמונים: "נמשיך ונכה"

אלי יעקובוביץ

הגיסה משתפת

האלמנה התבטאה: "תעשה קצת עבירות, אחרת יקחו אותך"

אסתי פלד

כך זה נראה

פיצוצים ברצועת עזה: מנהרה ומחסן אמל"ח הושמדו • צפו

קובי פינקלר

בהיבט הרגשי, מסבירה ד"ר כהן-יבין, "התפתחו בעיות שונות בעיקר של חרדה – חשש מהידבקות, מסגרים ומאי וודאות. היום יש חשש משולב הן מהידבקות והן מהחיסונים. הילד פוחד להידבק, אבל גם חושש מהחיסון. זה טבעי וזה בסדר. מאד חשוב במקרים של חרדות קלות לא להסתיר מידע מהילדים. אני ממליצה לשתף אותם, להסביר להם ולא לעשות ניסיונות להעלים מהם מידע שהם זקוקים לו. ילדים מאד רגישים לזה. בנוסף, ההמלצה היא להקפיד על סדר יום רגוע ומסודר, לא להדחיק חששות, לדבר על הבעיות, ולפקוח עין. במקרה של חרדות קשות יותר, כמובן שיש לפנות לאיש מקצוע רלוונטי".

היא מציינת עוד כי במקרה שאחד הילדים סובל מהפרעות קשב מאובחנות, חשוב מאד להיות במעקב סדיר אצל רופא שיבחן את הטיפול וטיבו. "הרופא יוודא שהטיפול הקיים אפקטיבי, ויפעל בהתאם במידה ויש צורך לשנות מהטיפול הקיים. בכל מקרה חשוב לעקוב כל הזמן ולראות אם ישנם שינויים שנובעים מאתגרי התקופה".