הפסוק בדניאל אומר "יהב חכמתא לחכימין" ומפרשת הגמרא בברכות (נה:) ש"אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה", כלומר האדם צריך להכין מעצמו 'כלים' לחכמה שיהיה לה מקום ובית קיבול להכיל אותה, ומה היא החכמה הראשונה?
החכמה הראשונה היא הערכה הכרה ורצון לחכמה, החכמה עצמה חשובה היא עד למאד, אך היכולת לדעת את כוחה וכיצד להשתמש בה חשובה פי כמה, והיא ראשית החכמה.
'מצרים' היא מלשון מיצר-ים, הים מסמל את הרוחניות וכמו שמוזכר בתלמוד ים-'מים שאין להם סוף', מהות מצרים היא מיצרים בתוך העולם הרוחני כלומר אנשי מצרים בכח חומריותם היוו הפך הרוחניות ויתירה מכך ניסו להלחם בה ולכפור בקיומה.
עוד באתר:
מסיבה זו פרעה אומר "מי י-הוה אשר אשמע בקולו" או "את י-הוה לא ידעתי", שם הויה בוא שם המסמל את שידוד מערכות הטבע בידי הקב"ה, אין אמירה כזאת כלפי שם אלוקים המסמל את ההשגחה בתוך מערכת הטבע, משום שפרעה ניסה להאבק בעצם קיומה של ההשגחה פרטית ויכולת ה' יתברך להיות מעל הטבע.
החומריות ויצריה רבים הם כמוהם כך מספר הרצונות שסותרים לזה לזה ומרבים את צדדי הספק, פרעה שהלך אחר ערות ארץ מצרים ויתר על הערכה וההכרה במציאות האלוקית, כך שצורת קבלת ההחלטות שינה את שיקול הדעת שלו בנוסף לרצונות היצרים שבלבלוהו.
כאשר פרעה כפר במציאות השגחה פרטית ולא האמין בשם הוויה ברוך הוא, הוא אבד את עצמו לדעת, ולכן גם כאשר ידע שיענש לא יכל לשלח את עם ישראל כי אין ביכולת ראייתו ושכלו לעבד את הנתונים לקבלת החלטה.
אם אדם מעוניין לקבל החלטות נכונות בחייו הרי שהוא צריך להגדיר לעצמו מהו סט ערכים המושלם בעינייו, מהו סל העדיפויות בחייו בכדי שאלו יהיו נר לרגליו, ועל פיהם ישקו כל נתיבות חייו.
כאשר יש לאדם מדרג ערכים ברור, הרי שנהירה לו דרך חייו על ידי מצפן מובנה, כך שאין בכוחם של משיכות ותשוקות לבלבלו, לעומת זאת דרך התורה, אחת היא!
