בעיצומם של ימי חול המועד פסח, התקיים בבנייני האומה בירושלים אירוע רב רושם של גמר 'חידון הלכה למעשה', שנערך במשך מספר חודשים בכל יום ראשון בערב.
לאחר היענות מרשימה של מאות רבות של אברכים בני אוריין ורבנים רבים אשר נרשמו לשלבי התחרות המוקדמים של "חידון הלכה למעשה" בראשות הגאון הרב אופיר יצחק מלכה שליט"א סוננו המובחרים שבהם, שנים עשר במספר שהתחילו את מסעם המופלא בחידון של "קול חי".
במהלך השלבים של התחרות הגדולה, בכל שבוע נפרדו המתמודדים מאחד החברים, והמשיכו לצעוד לעבר הגמר הגדול. לרבע הגמר עלו שמונה מן הרבנים המתמודדים, ובמחצית הגמר השתתפו שישה מתמודדים, כשאל הגמר הגדול עלו רק ארבעה מן המתמודדים בתחרות, המובחרים שבמובחרים.
עוד באתר:
את האירוע הענק והמרשים שהתקיים כאמור בבנייני האומה בהפקה מוצלחת של 'קול חי' ודוד פדידה, כיבדו בהשתתפותם מרנן ורבנן שליט"א, ראש עיריית ירושלים מר משה ליאון, וממלא מקומו הרב צביקה כהן.
החלק המוזיקלי באירוע, גם הוא היה מושקע ביותר, כשבמופע הפתיחה שר הזמר יונתן שינפלד, ובהמשך האירוע התקיים המופע המרכזי של אמן הרגש מוטי שטיינמץ, שריגש את הקהל בשירתו הנפלאה, בליווי מקהלת 'נשמה'. על הניצוח המוזיקלי הופקד רובי בנט.
גמר החידון הדרמטי והמרגש התקיים בהנחייתו של של אריאל ברמן – מגיש התכנית, עם הגאון הרב אופיר יצחק מלכא שליט"א. (הקליקו כדי לצפות בשידור החוזר)
ברגעים הגדולים והדרמטים ביותר, בסוף חלק המבחן של הגמר הגדול, כשחיל ורעדה אחזו את הקהל הרב שהשתתף באירוע, הוכרזו המנצח הגדול, חתן חידון ההלכה לשנת תשפ"ב, הרב יוסף חיים לסרי, וסגנו שזכה במקום שני הרב משה בן נון.
לאחר שנרגע מעט מההתרגשות שאפפה אותו לאחר הזכייה הגדולה, התפנה חתן חידון ההלכה הרב יוסף חיים לסרי לשוחח איתנו על התחרות שהייתה, ועל זכייתו הגדולה, וחלק איתנו את שמחתו העצומה על הזכות שנפלה בחלקו.
כבר ברגעים הראשונים של השיחה ניתן היה לשמוע את צניעותו וענוותנותו של הרב יוסף חיים לסרי, כשבמהלכה הבנתי שאני משוחח עם אדם שידיעותיו בתורה בגיל כזה, היא פלא ודוגמא לחיקוי.
בפתח השיחה שמעתי מהרב לסרי, שזו לא הפעם הראשונה בה הוא השתתף בתחרות חידון ההלכה של 'קול חי'. "זו הפעם השנייה שאני משתתף בחידון הנפלא הזה" אומר הרב לסרי, "השתתפתי גם בחידון שהיה בשנת תשע"ט על הלכות שבת, והגעתי לגמר, אך לא זכיתי בו" מספר הזוכה המאושר ומוסיף: "לפי כללי החידון, מי שהגיע בעברו לשלב הגמר, צריך לחכות שלש שנים כדי להשתתף שוב, בחידון בנושא אחר ממה שהיה בחידון בו הוא השתתף בפעם הקודמת" מספר הרב לסרי.
"מיד כששמעתי שמתחיל מסלול נוסף על הלכות ברכות, זה היה לי ברור שאני מתמודד שוב. החידון הקודם תרם לי כל כך הרבה בידיעת הלכות שבת, שלא חשבתי לרגע לוותר על ההזדמנות להתמודד שוב".
"לא חשבתי שאנצח – הייתה לי סיעתא דשמיא"
בפעם הקודמת הצלחת להגיע לגמר אך לא זכית, הפעם היה לך מחשבה שתהיה הזוכה?
"האמת שלא ממש" מצטנע הרב לסרי, "זה היה חידון קשה, שהציפייה שלי הייתה שאני לא אהיה המנצח. למרות שבפעם הקודמת היה הרבה יותר חומר, ועכשיו היה יחסית קל יותר מהפעם הקודמת. אבל ידעתי שמי שמשקיע זה לא מופקע שהוא יכול להצליח, זה מבחן שמי שעומל בו, אפילו אם הוא אברך רגיל ופשוט יכול להצליח להגיע להיות זוכה, ולכן עשיתי את המירב שיכולתי" אומר הרב לסרי.
אמנם לא ציפית שזה יקרה, אבל בסוף זה הגיע, מה הרגשת ברגע שהכריזו מול כל הקהל הגדול שאתה הוא הזוכה? מה עבר לך בראש?
"זו שאלה קשה מעט עבורי" אומר הזוכה, "ברגע הראשון הייתי בהלם מוחלט. לאחר כמה דקות התמלאתי בשמחה עצומה, בפרט שלא תכננתי להצליח ולהיות הזוכה. בשבוע שקדם לאירוע הגמר, לא היה לי כמעט זמן ללמוד בגלל כל הטרדות של החג והמשפחה, הרגשתי שהגעתי לא מוכן עם מצב רוח לא משהו, אבל "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" משחזר ר' יוסף חיים כשבקולו נשמעת עדיין ההתרגשות מהזכייה.
"חברים שצפו בחידון סיפרו לי שהיית נשמע מאוד מפוקס. וזאת לאחר שהגעתי עם לילות בלי שינה כמעט. אני חושב שהייתה לי הרבה סייעתא דשמיא, אם היו לי שאלות אחרות לא חושב שהייתי מצליח, קיבלתי שאלות שהרגשתי שממש משמיים התאימו בדיוק למה שלמדתי ושיננתי היטב".
צפו ברגע הדרמטי בו הכריז המנחה אריאל ברמן על הזוכה:
[fvplayer id="117"]
"כל מי שהגיע איתי לגמר – היה ראוי לזכות"
מה חשבת על אלה שהתמודדו איתך על התואר "חתן חידון ההלכה", ולא הגיעו אליו?
ר' יוסף חיים: "אני חושב שכל מי שהגיע לשלב הגמר, וגם אברכים שהתמודדו בשלבים הקודמים, היו ראויים לזכות. כולם היו ברי אוריין ששלטו היטב בחומר. על חלק הרגשתי שהם אפילו טובים ממני, אבל זו רק סיעתא דשמיא, כולנו עשינו את ההשתדלות, וה' קבע מי יזכה. ככה הרגשתי".
באופן כללי, אתה אדם שזוכר הכל במהירות, או שהיית צריך לעמול הרבה כדי לזכור את החומר למבחן?
"אני ממש ממש לא אחד שמצלם וזוכר את מה שהוא לומד. אני חייב לחזור המון עד שאני שולט בחומר. עם הזמן פיתחתי לעצמי שיטות חזרה, ואני עמל על זה מאד בשביל לזכור הכל. זה גם חלק מהסיבה שבמהלך התכנית הייתי בטוח שאני לא יצליח, כי היה מישהו שלדעתי הזיכרון שלו היה ממש חזק, אבל לא התייאשתי".
"אבל האמת היא שלא הגעתי לחידון כדי לזכות בו. הגעתי אך ורק בשביל עמל התורה שהרווחתי ממנו, המתנה הגדולה שקיבלתי בחידון הזה ובחידון הקודם, היא החיוב לעמוד באתגרים וללמוד הרבה חומר. זה מוציא ממך יכולות שלא הכרת ולא היית מסוגל לראות בעצמך לולא ההשתתפות בתחרות, גם אם זה היה עולה לי כסף להשתתף, והייתי בטוח שאני לא אזכה, הייתי עושה את זה" אומר ר' יוסף חיים ברגע של גילוי לב.
הזוכה המאושר מספר לי נקודה שממש תפסה אותי. הוא לא סיים ללמוד ברגע שזכה: "הסיפוק מהחזרה והמבחנים הוא עצום. גיסי ראה אותי יום אחד אחרי שכבר זכיתי, יושב ומעיין במשנה ברורה על הלכות ברכות, והוא אומר לי 'היי, יוסף חיים, נגמר החידון, שכחת?'. אמרתי לו, אני הרגשתי כל כך טוב בתקופה הזו של הלימוד והחזרה, שאני פשוט לא רוצה לאבד את התחושה העילאית הזו. אני יודע שעם טרדות החיים, זה לא ימשיך, אז אני מנצל את הזמן שאני עדיין זוכר טוב את החומר. קשה להתנתק מההרגשה הנפלאה הזו של שליטה בתחום מסוים בתורה" אומר ר' יוסף חיים, שמקולו נשמעת אהבת התורה.
"בזמן של החזרות לחידון – אתה מרגיש כמו גדול הדור לתקופה"
משאני מבין שמדובר בבר אוריין שעדיו לגדולות, אני מעיז את פניי ושואל אותו, "האם יש לך תכניות תורניות לעתיד?"
הרב לסרי מצטנע כדרכו, ומשיב לי בענווה האופיינית לו: "אנחנו צריכים ללמוד תורה כי כך הקב"ה ציווה אותנו. בדרך אנו משתמשים בכל דבר שמחייב אותנו ללמוד, כמו לדוגמא החידון הזה. אלו אמצעים שנדע את התורה טוב יותר, ולכן התכנית שלי היא ללמוד כמה שיותר. גם אם יקראו לי להיות רב איפה שהוא כרגע, אסרב, כי זה יפריע לי בלימוד וההתמדה בתורה".
"אני לומד בכולל כמו אברך רגיל, אישרו לי באופן חריג בהנהלת הכולל לחרוג מהסדר של כולם ולהתכונן לחידון. לדעתי זה גם משתלם לכולל, זה נותן שם טוב לכולל שאברכים מתוכו משתתפים בחידון שכזה"
לשאלתי כמה שעות לימוד הוא השקיע בחזרות לחידון, הוא משיב לי כאברך מן השורה: "אין לי הרבה שעות ביום, אני אברך רגיל שלוקח כל בוקר את הילדים לגן, והולך לכולל, ואחרי זה בצהריים שומר עליהם כשרעייתי עדיין בעבודה. אבל בתקופה הזו, המוח שלי היה בתוך הלימוד כל הזמן, מרוב החזרות והאתגר, הראש לומד כל הזמן גם כשהוא לא מול הספר".
ר' יוסף חיים מוסיף לי תיאור מעניין על תקופות החזרה: "אתה ממש הופך להיות גדול ישראל לתקופה. אתה חש שהכל פנוי לך בחיים, ומה שיש לך בראש זה רק הלכות ברכות, המח שלך פשוט אוטומטית חושב כל העת בלימוד".
"הרגשתי ממש כמו ביום חתונתי"
זכית בחידון. קמת בבוקר למחרת. אתה מרגיש אדם אחר?
הזוכה המאושר מתאר בפניי את הרגשותיו ביום שלאחר הזכייה הגדולה: "לא אגזים אם אומר שהרגשתי ממש כמו ביום חתונתי. השמחה אפפה אותי, ולא ממש עיכלתי את זה שאני הוא "חתן חידון ההלכה". כל היום למחרת הזכייה חייגו אליי מכרים וחברים לברך אותי ולהשתתף בשמחתי. אני חי בתחושה אחרת ומחייבת הרבה יותר ממה שהייתי לפני, דיברתי עם הראש ישיבה שלי והוא אמר לי שעצם הזכייה היא לא העניין, ידיעת התורה שזכיתי בחידון הזה, היא המשמח והעניין הגדול".
ר' יוסף חיים מוסיף ומשתף בתחושותיו: "ההרגשה שהגעת לטופ זה מחייב אותך. התחושה שאני זכיתי בחידון כל כך גדול ומכובד, עושה לי טוב ונותנת לי שאיפות לעתיד".
לסיום, אני מתעניין מה יש לזוכה הנוכחי לומר לאלה שירצו להשתתף בתחרויות הבאות אך חוששים. אתה כבר לא תשתתף יותר בחידונים האלה, מה יש לך לומר לאלו שיתמודדו בתחרויות הבאות?
"דבר ראשון אני אומר לא לפחד" מסביר הרב לסרי, "לפעמים הפחד מכישלון מונע מאנשים להצטרף לתחרויות חשובות כאלו. הרבה פעמים אתה מגיע למקום שלא חשבת שתהיה בו לפני כן. כי תוך כדי החידון הידיעות שלך עולות ומשתפרות. אתה הולך ומשתדרג עם הזמן".
הרב לסרי מוסיף "אני אומר לאלה שחוששים, גם אם אתה לא תצליח, מה שכן תשיג אפילו בחודש של השתתפות בתחרות שמאתגרת אותך מבחינה לימודית, לא תשיג בשום מקום אחר, זה ממש שווה את זה. ולמי שחושש מפחד ציבור, זה יורד עם הזמן, גם לי היה פחד בפעמים הראשונות שדיברתי למיקרופון וידעתי שהמוני מאזינים שומעים אותי, זה ירד עם הזמן. זה שווה לקפוץ למים, אחר כך כל שנייה הופכת להנאה צרופה של לימוד התורה.
את השיחה עם הזוכה ר' יוסף חיים לסרי, סיימתי בשעת לילה מאוחרת. ישבתי והרהרתי לעצמי, איזה אברכים בני עלייה חיים בתוכנו, ונראים אנשים פשוטים. בסך הכל מדובר באברך צעיר, עוד לא בן שלושים, וכל כולו אש להבה של תורה. הרצונות שלו לדעת כמה שיותר תורה. אשי העם שככה לו. אלו הם גאוותנו.
וכמו בטבעיות, פתאום מתנגנות לי בראשי המילים הקדושות מתוך איגרות החזון איש, "וְאָמְנָם הָאִישׁ הַזּוֹכֶה לִידִיעַת הַתּוֹרָה, הוּא הוֹלֵךְ בֵּין אֲנָשִׁים וְנִדְמֶה כְּבֶן אָדָם, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא מַלְאַךְ הֲדַר עִם בְּנֵי תְּמוּתָה, וְחַי חַיֵּי אֲצִילוּת וּמְרוֹמָם עַל כָּל תְּהִלָּה" פשוטו כמשמעו.
