בשבועות האחרונים לקראת הבחירות, פעילים רבים ברחבי הארץ פעלו במשנה מרץ סביב השעון ללא שינה מספקת -היו שסיפרו שישנו כ 4 שעות במשך שבועות ובשבוע האחרון בקושי שעתיים. ליל הבחירות היה כמו אמצע היום , המנצחים חגגו עד הנץ והמובסים אף מהם לא היו מסוגלים ללכת לישון. האכילה לא היתה מסודרת – היה מי שסיפר שרצו שם מגשים של בורקס, רוגאלאך וכוסות קפה תרומת נדבת ליבם של מאפיות שונות.
מה קורה לגוף ולנפש בזמנים אלו ?
בימים של פעילות נמרצת הגוף מגייס משאבים פיזיים ונפשיים שלא בשימוש יומיומי השמורים לעתות לחץ ומצוקה. בזמן זה הגוף מוצף בהורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול המסייעים לגוף להסתגל לאספקה לא רציפה של מזון, ממריצים את מערכת העצבית הסימפטטית (הגברת קצב הלב, הזעה, לחץ דם) זו שמאפשרת לפעילים לפעול ללא הרף, ומגבירים מקורות חליפיים לאנרגיה.
כל תקופת הלחץ , מנגנוני הגוף ממשיכים להזרים משאבי גוף כל זמן שהלחץ לא ירד או עד אשר נגמר המלאי בגוף. ככל שזמן הלחץ ארוך יותר, משאבי הגוף אוזלים אט אט , והגוף עושה ניסיונות נוספים של הישרדות ומאבק עם הלחצים שעולים , הגברה של דופק, הזעה וכד' .
פה המקום לציין כי אנשים שנמצאים בתקופות ממושכות וארוכות של לחץ מאסיבי עלולים לפתח נזקים ארוכי טווח לגוף , ירידה של מערכת החיסונית, בעיות של קשב ,זיכרון וריכוז, ותשישות ובעיות נפשיות.
מה קורה ביום שאחרי?
לא פעם, גורם הלחץ יורד בבת אחת!. כמו ביום שלאחר הבחירות. לאחר שבועות של ריצה ומאמצים רבים, התחרות והמאבקים בין המפלגות השונים, המוח קולט שגורם הלחץ נעלם והוא מפסיק באחת את הפעילות הנמרצת של מערכת העצבים האוטונומית והסימפטטית. ברגע זה הגוף והנפש עשויים לחוש התרוקנות וריקנות מידית. זה הזמן להחזיר את הגוף ואת הנפש לאיזון הנדרש.
מה יש לעשות?
ראשית, להחזיר לגוף את המשאבים שהידלדלו בתקופה האחרונה. להשלים שעות שינה, אם ניתן, או לפחות לחזור לשעות שינה רגילות. לאכול מזון בריא וארוחות מסודרות. ולאחר מכן, לחזור לשגרה של עבודה, לימוד, פעילויות משפחתיות.
שנית, לשנות את הגישה- המחקרים מראים שהתפיסה הסובייקטיבית את אירוע הדחק (לחץ) משפיע על צורת ההתמודדות של האדם. אנשים בעלי גישה חיובית , הרואים באירוע אתגר, מייחסים לו משמעות חשובה, והציפיות שלהן מותאמות לחוויה המציאותית יצליחו להתמודד עם התקופה ואחריה בצורה טובה ומסתגלת. לעומתם, אנשים שפועלים מתוך כעס, תוקפנות, עם ציפיות לא מציאותיות , יחוו את האירוע כבלתי נשלט ומעורר חרדה ומכאן גם תגובתם תהיה חריפה וקשה להם יותר.
שלישית, לדבר ולעבד את החוויה. 'הימים שאחרי' הם זמן לשוחח על החוויה שעברו . זהו המזון שהנפש נזקקת לו בימים אלו. בתקופת הבחירות, הנפש היתה במצב מגויס לפעילות ואף היא לא נחה לרגע. הפעיל עבר חוויות רגשיות רבות , עוצמתיות וסוערות ולא היה פנאי לווסת אותם, לפרק את המתח הפסיכולוגי שהיה כרוך בהם. 'היום שאחרי' הוא זמן שצריך להתייחס לחלקים הפסיכולוגיים של האדם. הפעיל זקוק לסביבה תומכת , שתוכל לשמוע את חוויותיו , להקשיב לרגעים המיוחדים שהיו לו. לפעמים, הפעיל מרגיש צורך לספר חוויה מסוימת שוב ושוב וזה טוב מאד כי כך הוא מעבד אותה, מווסת את העוצמות שבה ומאפשר לנפש להסתגל חזרה לחיים הרגילים.
הבחירות הן רק דוגמא אחת מיני רבות של אירועי דחק המתרחשים בחיינו. כמובן ככל שאירוע הדחק הוא טראומטי יותר , כמו אובדן, גירושין , ופיטורין ההתמודדות מורכבת יותר. אך, אנו נוטים לא פעם לא להתייחס לאירועים שנחשבים לחיוביים כמו שמחות ושינויים טובים שאף בהם האדם עובר התגייסות פיזיולוגית ונפשית אינטנסיבית. כך , אדם יכול למצוא עצמו מדולל משאבים ביום שאחרי חיתון הילדים, לאחר ההשקעה האינטנסיבית שהיתה בין הווארט לחתונה, הריצות לסידור כל האירועים, הזהירות והרגישות שנדרשת עם הצד השני , השמחה העצומה, הריגוש ברגעים המיוחדים אף הם זקוקים לתהליך וויסות והכלה , שלא פעם לא אפשרי רק 'ביום שאחרי'.
עוד באתר:
בשורות טובות!
___________ ____________ ________________
ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית, מטפלת במבוגרים וילדים. טיפול נפשי, טיפול זוגי והדרכת הורים.
מרצה במכללה החרדית מבח"ר ומנהלת את הפורום "פורטל הנפש".
לתגובות ולשאלות [email protected] ; להתקשרות 052-6346334
