המלחמה באוקראינה לא תאפשר ליהודים רבים במדינה לפקוד את בתי הכנסת בחודש החגים הקרוב. למרות שמרבית יהודי אוקראינה אינם שומרי מצוות, כמעט לכולם יש זיקה ופינה חמה בלב למועדי ישראל: בראש השנה וביום כיפור רבים מהם פוקדים את בתי הכנסת ונהנים מתחושת הקהילתיות, מארוחות החג המשותפות ומהתפילות החגיגיות.
השנה, נוכח המלחמה מול רוסיה והמשך ירי הטילים לעבר הערים, רבים לא יוכלו להשתתף בתפילות. הדבר נכון במיוחד בערים במזרח ובמרכז המדינה, כמו מיקולאייב וקריווירוג, אודסה וברדיטשוב ואפילו דנייפרו שהחלה להיות מופגזת לאחרונה וגם בקייב הבירה שבה מופעלות אזעקות כמה פעמים בשבוע.
"מעבר לעובדה שרבים מעדיפים שלא לצאת מהבתים, למעט במקרים הכרחיים בלבד, יש גם תופעה של פליטים בתוך אוקראינה: אנשים שברחו מהבתים ומהקהילות שלהם במאריופול, חרקוב ועוד והגיעו לערים בטוחות יותר ברחבי המדינה – אבל מתקשים להתאקלם ולפעמים גם יושבים מדוכדכים בבתים. אין ספק שבחגים הקרובים בתי הכנסת במדינה יהיו ריקים יחסית, כנראה עם הכי פחות מתפללים מאז נפילת הקומוניזם ב-1989 שלאחריה בתי הכנסת התמלאו שוב באנשים, נשים וטף", אומר הרב רפאל רוטמאן, סגן יו"ר "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" ושליח חב"ד המתגורר בבירה קייב.
עוד באתר:
כדי לנסות לשמור על אווירת החגים, הפדרציה מקיימת בימים אלה מבצע לוגיסטי גדול של חלוקת ערכות ובהן חוברות עם הסברים על מהות החגים, מחזור מקוצר לראש השנה וליום הכיפורים, יין, דבש, עוגת דבש וכן לוחות שנה יהודיים מהודרים שבהן הסבר רב על שנת "הקהל" – שנת האחדות שמצוינת ביהדות בכל 7 שנים, לאחר שנת השמיטה, שבה היו יהודים עולים לירושלים כדי לשמוע דברי תורה מפי המלך בבית המקדש. בכל חודש בלוח השנה מתוארים אירועי ה"הקהל" יחד עם תיאור והסבר מפורט. בלוחות השנה מפורטים גם התאריכים החשובים לעם היהודי על פני ימות השנה, שעות הדלקת נרות ויציאת השבת ברחבי אוקראינה ועוד. היומנים מגיעים ב-5 פורמטים פופולריים: פוסטר, פוסטר בגודל קיר, שולחן עבודה, מחברת ועלון.
"בסך הכול הכנו 50 אלף ערכות שיגיעו לעשרות אלפי בתי אב בכל רחבי המדינה, כולל בערי החזית, כדי להביא מעט משמחת החגים והשנה החדשה לכל בית. 36 אלף מהערכות יחולקו יחד עם חבילות מזון לחודש תשרי, כחלק מהסיוע התזונתי שאנו מספקים מידי חודש", אומרת אלינה טפליצקי, מנכ"לית "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה".
לדברי יו"ר הארגון, הרב מאיר סטמבלר: "בראש השנה הזה, לפיוט 'מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת; מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ' תהיה משמעות מוחשית מתמיד. אני מאמין שעד ראש השנה נשמע את שופרו של משיח עם בוא הגאולה ונעלה כולנו לירושלים הבנויה"
