"אלה תולדת נח נח איש צדיק" רש"י מביא את המדרש "ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" וכי מה חשבנו, שצדיקים עושים מעשים שאינם מעשים טובים ברור שמעשיו של צדיק הם מצות ולא עבירות?
בכל מצוה שאנו עושים אנו מגלים אור עליון וכוח רוחני אדיר של הקב"ה בעולם, בכל מעשה אנו מגלים את נקודת החיות של עם ישראל והחיבור שלו עם הקב"ה.
הרבי מקלויזינברג זצ"ל בעל ה"שפע חיים" ביאר לפי האמור את הברכה "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו" אנו מקיימים את המצות כי אנחנו שליחים של הקב"ה וכמו שלשליח יש את 'כח המשלח' כך אנו יש לנו את הכח של הקב"ה וכך מתפרשת לה הברכה כיצד הקב"ה 'קדש אותנו' על ידי הציווי שלו 'וצוונו', ובכך אנו מתקדשים שאנו מקבלים את כוח קדושת השם יתברך ככח המשלח.
עוד באתר:
האור החיים הקדוש אומר על כך בשם הזוהר הקדוש כי בכל מצוה ומצוה שאנו מקיימים הקב"ה נוכח במעשה המצוה ולכו מצוה נקראת בלשון זה שבה רמוז שם הויה של הקב"ה, באותיות מ' וצ' בא"ת ב"ש הם י-ה והחצי השני של תיבת מצוה היא ו' וה' כך נבנית התיבה מצוה.
אם רק היו רוצים היה בכוחם של דור המבול לייסד את האנושות ולהטביע את חותמם בקיום העולם, ולעומת זאת הם בחרו להרוויח 'גזל פחות משוה פרוטה' גם דור הפלגה יכלו לבנות לשם חיים, לבנות לשם לבנות, במקום לבנות לשם מלחמה עם בורא עולם. הם לקחו את כל הכוחות שלהם ובטלו אותם כלפי נקודת הרשע במקום כלפי נקודת הטוב.
הצדיקים לעומתם מבטלים את כל כוחם לנקודת החיות מה' יתברך, הצדיקים לא עושים סתם מצוה אלא בכל מצוה ומצוה מבטלים את כל כוחות הגוף והנפש כלפי נקודת החיות של הקב"ה לכן עיקר חיותם היא מהקב"ה ועל כן מעשיהם הטובים נקראים 'עיקר תולדותם'.
גם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו 'עיקר' חיינו האם אנחנו מבזבזים את הכוחות שלנו ? האם אנחנו עסוקים בבניה? האם אנו מודעים לכח קיום המצוות ולנכוחות של הקב"ה בעולמנו ? אחרי הכל אנחנו לא יכולים להישאר קטנים בגלל עייפות ועצלות של החורף הממשש ובא.
לעיתים אנו נחלשים ומתעייפים בגלל שאנחנו לא מודעים למעשים שלנו וכי בכח השפעתם אנו מגלים את נקודת החיות האלוקית שלנו ואת שורש החיות של עם ישראל בה' יתברך, אם נזכור שבכל מצווה שאנו עושים ומקיימים אנו מתקדשים בקדושת ה' יתברך והקב"ה נמצא ונוכח בכל מעשה מצוה ומתפאר בנו, הרי שהזריזות למעשה המצוה תתחזק בהתאם.
אם נדע להעריך את היכולת שלנו להתקדש בקדושת ה' יתברך ולבנות מקום להשראת שכינתו בתוכנו, ונזכיר זאת לעצמנו בכל עת ובכל זמן, חיינו נזכה שכוחנו עיקר מעשינו ולבת חיינו 'תולדותינו' כפי שמדגיש במדרש יהיו מעשים טובים כפי הצדיקים.
וז"ל השפת אמת (תרל"ב):
פרשת נח במדרש ורש"י ז"ל תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט. כי כל מעשה שעושה הצדיק הוא בדביקות וביטול אל שורש החיות שהוא מהשי"ת וזהו פי' מעשים טובים… והיינו שחיות כל מעשה בראשית הוא מהתורה עשרה מאמרות וצדיקים מקיימין העולם שנברא בע"מ הפי' שמקיימין ומבררין זאת להיות נגלה ומבורר שחיות העולם רק ע"י הע"מ. ופי' קיימא ברית ושבועה והוא ע"י שהצדיקים נותנים כח בעולם שיתדבק כל דבר בשורש החיות ושיהי' ניכר מכל דבר פלאות הבורא ב"ה וב"ש. ועי"ז מולידין שפע התחדשות תמיד בכל העולם וזה מעש"ט שמתפשט הנקודה מה רב טובך כו' בכל מעשה גשמיי ג"כ. ועשרה דורות עד נח שכחו נקודה הפנימיות הנ"ל עד שביטלו כל הכח מחיות עשרה מאמרות וזה קץ כל בשר בא שלא נשאר להם חיות כמ"ש הרשעים מאבדין כו' שנברא בע"מ שמשכחין זאת כנ"ל. ונח צדיק תמים החזיר החיות ונתחדש העולם ונק' תולדותיו תולדות נח וכו'
מבוסס על פי משנתו של השפת אמת לפרשת נח.
