מדוע אנו אומרים "הנרות הללו קדש הם". הרי לא מצינו בשום מצווה שהיא תהיה קרויה קדש, אפילו ארבעת המינים או סוכה אינם קרויים קדש ומה נשתנו נרות החנוכה? (אבודרהם)
תורה שבכתב הרי היא כאור עצמיי כאור השמש שאין צריך האדם ליגע בו, אך לימוד תורה שבעל פה נחשב כאור הלבנה, שמאיר בחשכת הלילה על ידי פעולת האדם ועמלו כפי שעשה אדם הראשון ש'הקיש רעפים זה בזה'.
גם אור הלבנה מגיע מצד השם יתברך, גם חידושי התורה של תורה שבעל פה, אף שנדמה לאדם כי הוא הוא 'המחדש', הרי הם דברי תורה של הקב"ה שהביא לאדם את היכולת להוריד דברי תורה אלו לזה העולם.
עוד באתר:
"כי שפתי כהן ישמרו ותורה יבקשו מפיה" (מלאכי). נרות החנוכה שהם כנגד נרות המנורה שבמקדש מסמלות את אור התורה שבעל פה, חכמת התורה הרי היא כשמן זית זך ופיו של אהרון הכהן מסמל את התורה שבעל פה, התורה שהאדם מוציא מצד עצמו מתוך האור הפנימי שהאדם מאיר מנשמתו החוצה.
מסיבה זו הדלקת הנרות הרי הן כלימוד התורה ולא כשאר המצוות, מצוות הדלקת שונה היא משאר המצוות, בשאר המצוות הקדושה חלה רק בשעת עשייתם ולא לאחר מכן, אך קדושת הנרות חלה גם לאחר פעולת האדם למשך חצי שעה ולא רק בשעת ההדלקה של המדליק.
גדול כוחו של הנר פועל קדושה גם לאחר הדלקתו, הגם שהאדם כבר אינו פועל כלום ולכן הנרות הללו קדש הם, כי יש להם משמעות הגם שהאדם כבר לא פועל בהם כלום אלא קדושים הם מצד עצמם, כעין הארת או המנורה שבמקדש, שפועלים הארה בליבות ישראל שהשם יתברך שורה בתוכנו גם לאחר פעולת המצווה.
יתירה מכן נאמר לאהרון הכהן, כאשר התקנא בכל נשיאי השבטים שהקריבו את קורבנות הנשיאים 'שלך גדול משלהם שאתה עומד ומטיב את הנרות.' מבאר הרמב"ן שהכוונה לנרות חנוכה שהם קיימים לעולם, ומסיבה זו נרות חנוכה יותר חשובות מקורבנות הנשיאים.
תנחומא תצווה: "אמר הקב"ה לא שאני צריך לאור בשר ודם הזהרתי אתכם על הנרות, אלא שתדעו מה חבתכם לפני. אמר הקב"ה לישראל אם תדליקו לפני נרות אני מאיר לכם מן המאור הגדול לעתיד לבא שנאמר "והיה לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך"
חשוב שנדע להשקיע את האנרגיות שלנו בחיים בדברי קדושה כאלו שנותנים פירות, כאלו שיש להם משמעות גם כאשר אנחנו לא עסוקים בהם, כאלו שאנו מדלקים את האור והוא כבר פועל מעצמו? מצד ה' יתברך.
הדליקו נרות שידליקו אור.
נכתב על פי משנתו של רבי צדוק הכהן מלובלין לחג החנוכה.
