במצווה הראשונה בפרשתנו נאמר: "ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי" מדוע התורה באה בטענה לעבד שאינו מוכן לצאת לעזוב את משפחתו, הלא כל אדם אוהב את אשתו ואת בניו ולמה עליו להתנתק מהמשפחה שלו?
פעם התארח בן הכפר אצל בן העיר, בן העיר פרס את שולחנו והעלה בו מעדני בשר ודגים שבן הכפר לא טעם מימיו. אך בכלל שגופו לא הכיר את האוכל המיוחד הלז וזהו הפעם הראשונה שהוא מכניס לפיו אוכל זך ונקי, בן הכפר הקיא את כל מה שאכל. כך שוב ושוב, ללא שיכל להפסיק מרגשיות החך והלשון מעריבות האוכל. המארח בן העיר שתק וניקה את הבית מהלכלוך ללא אומר ודברים.
לאחר מכן הוציא בן הכפר מהתרמיל את האוכל הכפרי שהיה רגיל בו אך אבוי גם כאן הקיא בן הכפר את כל האוכל בגלל שכבר גופו התרגל למאכל זך ונקי מאכל בני העיר. אמר המארח אני מתנצל אבל את הלכלוך הזה אתה! צריך לנקות, הפעם זה אשמתך האחריות עליך.
עוד באתר:
להיות עבד עברי זוהי חלק מההחלטה להיות גנב, בשעת הגניבה ידע הגנב בתת מודע או במודע כי יתכן ויהיה עבד. גם בשעת העבדות הוא קשר והכניס את עצמו להקמת משפחה כנענית, כל זאת ללא לקחת החשבון את עתידו.
על זה התורה באה אליו בטענה "אוזן ששמע בהר סיני כי לי בהי ישראל עבדים והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע" אם הכנסת את עצמך למציאות של סיכון לטווח הארוך בשביל רווח רגעי כבר אז לא שמעת כי לי בני ישראל עבדים.
לעיתים בחיים נדמה לנו שיש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות, שאולי זה גדול עלינו. קשה לנו. זה לא באפשרות שלנו.
צריך להרחיק את המחשבות הללו עם מה שאנחנו כן יכולים לעשות, אנחנו יכולים ליצור מציאות שתוביל אותנו ליעד. כלומר ליצור סביבה שתמחק את הגבולות ותתמוך במה ולהיכן שאנחנו רוצים להגיע.
צריכים לדעת, כל החלטה מובילה אותנו לשלב הבא ולמציאות חדשה זהו גם לשלילה, כמו אצל עבד עברי שבחר לגנוב וממילא להיות לעבד וממילא להקים משפחה כנענית כזאת שלא יוכל להיפרד ממנה והכל כלול בהחלטתו. כמו כן גם במובן החיובי. אם יש משהו שאתה רוצה לעשות ואתה לא מצליח לעשות אותו, לפחות תכניס את עצמך למציאות שתתווך בינך ובין המטרה.
הבה נתבונן כי השלב הראשוני של העבד הוא זלזול בעבודה ובדרך הכשרה להתפרנס בכבוד. הוא לא עבד מתוך בחירה בגלל שהיה קשה לו לעזוב את אזור הנוחות, גנב כאשר הוצרך לממון, נהפך לעבד, וכעת הוא עבד לעולם.
אמירתו של העבד 'לא אצא חפשי' לא החלה כעת, היא החלה כאשר בחר לא לצאת מאזור הנוחות ולהביא כסף בדרך של כבוד. זכרו: כל החלטה טומנת בחובה את השלב הבא.
ועוד משהו, גם החלטה לא לעשות כלום או לא לעבוד למען הכסף ולגנוב מהצעד גורמת ל"עבד לעולם"
אם קשה לך לצאת לחופשי, תחשוב על צעדים קטנים שישחררו אותך ממה שאתה כבול בהם ואליהם. חוסר היכולת להתקדם ולצאת חפשי כובלת אותנו למציאות כאובה בטווח הארוך.
"לצאת לחפשי" הוא היכולת לבחור בתוכניות לטווח הארוך עם מטרה גדולה שבנויה ממטרות קטנות, יחד עם ההבנה כי מה שנצטרך באמצע הדרך לא נגנוב מאדם אחר או נשיג את זיוף המטרה במקום המטרה בעצמה. אלא נעשה זאת בדרך הראויה, בסבלנות, בהתאמצות, בחכמה. יחד עם שינויי הדפיסה הכרוכה בכך.
שבת שלום ומבורך.
