חה"כ דודי אמסלם מהליכוד, הגיש הערב (שני) הצעת חוק לביטול עבירת מרמה והפרת אמונים מחוק העונשין.
מדובר בהצעת חוק שכבר הוגשה בעבר וכן הוזכרה במסגרת תכנית מפלגת "הציונות הדתית" לתיקון מערכת המשפט שהוצגה בבחירות, ועוררה סערה בשל הפוטנציאל שלה להפחית מהאישומים בהם מואשם ראש הממשלה נתניהו בעוד המשפט נגדו מתנהל. בליכוד הבהירו אז כי ההצעה לא תחול על נתניהו.
בדברי ההסבר להצעה שהוגשה הערב, נכתב: "עבירת "מרמה והפרת אמונים" היא עבירה המתייחסת לעובד ציבור. מדובר בעבירת סל עמומה שכיום אין לה כמעט אח ורע במדינות בעולם. עבירה זו לא עומדת בקנה אחד עם כלל היסוד בשיטת המשפט הישראלית לפיו אין עונשין אלא אם כן מזהירין מאחר והיסוד העובדתי של עבירה זו לא מוגדר באופן ברור ומי שמואשם בעבירה זו לא יכול לצפות שמעשיו ייכנסו בגדר עבירה זו.
עוד באתר:
"פרופ' זאב סגל, במאמרו "בית המשפט הגבוה לצדק – בית משפט כמעצב חברתי", מראה במראה, עמ' 298 (התשס"א), הכליל את המונח "הפרת אמונים" כאחד מ"מקרים קשים" של מושגים עמומים שביחס אליהם נדרשות הכרעות פרשניות של בית המשפט וציין ובמאמרו "צללים מרחפים על שלטון החוק – עם פרשת בר-און ובעקבותיה", משפט וממשל, עמ' 620 (התשנ"ח) כי "הניסוח הרחב והגורף של עבירת הפרת האמונים, מביא לכך שבידי רשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר להחליט אימתי להעמיד לדין בגין עבירה זו, ומתי להימנע מכך… משהוגש כתב אישום, בידי בית המשפט נתון כוח רב לצקת תוכן ל"עבירת סל" זאת".
עוד נכתב: "לדברי פרופ' גבריאל הלוי, במאמרו "מבנה העבירה הפלילית – לקראת חקיקה מחדש (רה-קודיפיקציה) של דיני העבירות בישראל", קריית המשפט, עמ' 71 (התשע"ד), העבירה של הפרת אמונים היא עבירת מסגרת, אשר יסודותיה העובדתיים אינם מוגדרים דיים. כתוצאה מכך מהווה האשמה המוסרית אחד המנגנונים לוויסות היקף התפרסותה של העבירה. הואיל ומרכז הכובד של העבירה הוא באשמתו המוסרית של הנאשם, יש שלצורך התגבשותה נדרש בית המשפט להתחקות אחר מניעיו של הנאשם. בכך נבדלת עבירת הפרת אמונים שבה יש שמניעיו של הנאשם מהווים חלק מהגדרתה, מעבירות מחשבה פלילית רגילה אשר בהן המניע אינו חלק מיסודותיהן אלא רק שיקול בגזר הדין. לאור כל האמור לעיל מוצע למחוק את עבירה זו מחוק העונשין".
בכיר בליכוד הבהיר הערב בשיחה עם ערוץ 12, כי הצעת החוק לא תחול על ראש הממשלה נתניהו ואף לא תואמה איתו.
