במעמד 'לחיים' מצומצם שנערך בביתו של מרן הראש"ל עם צאת הספר המצטרף לסדרת ספריו המעמיקים, אשר הם אבן יסוד בהיכלי התורה, נטלו חלק בני משפחתו של הרב. בנו הדיין הגאון רבי אליהו עמאר, חתנו הגאון רבי עובדיה יוסף ראש ישיבת אוהל יוסף בנו של הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, ומקורביו של הראשון לציון.
הראשון לציון התייחס בביטול להוצאת ספרו, וחשף בפני המשתתפים מי החליט לקרוא לספרים בשם 'שמע שלמה'. הראשון לציון סיפר, כי בצעירותו העלה על הכתב חידושים שכתב, מתוך מטרה לשנן את הדברים ולא בכדי להוציא ספר.
"באחת הפעמים, לקחתי את הניירות שלי לרבי מאיר מאזוז שיחיה. אנחנו בידידות אמיתית הרבה שנים והוא גאון אמיתי ויש לו חוש הבחנה מיוחד. אמרתי לו: כבודו ישים עין על זה, יגיד לי מה דעתו אם זה טוב. הוא עיין בהם, ונתן אותם לרב עובדיה שהגיע אצלם למסור שיעור. נתן לו את זה בלי ידיעתי. יום אחד הרב עובדיה מתקשר אלי: אני הכנתי הסכמה תבוא ביום שישי. באתי והוא שאל אותי מה השם של הספר? אמרתי לו לא יודע… אז הוא התחיל לצחוק. אמר לי: יש אדם שכותב ספר ולא יודע מה שם הספר? אמרתי לו, האמת אני לא חשבתי לכתוב ספר רק נתתי לרב מאזוז שיגיד לי אם יש בזה בכלל טעם, ואדרבה אני שואל את הרב האם באמת זה ראוי..? והוא אמר איזו תגובה: מה אתה מדבר שטויות?! תחשוב על שם לספר ותגיד לי. יצאתי משם וחזרתי לבני ברק. ואז הוא התקשר שוב ואמר לי: אני חשבתי, היות ואתה תמיד חותם בפסקים של בית דין שמ"ע, אז תקרא לו "שמע שלמה" ע"פ הפסוק בנביא. אחרי כמה ימים, הציע לי זאת גם הרב מאזוז, בלי שידע שהרב עובדיה אמר לי כך לקרוא", כך גולל הראשון לציון בפני הנוכחים.
עוד באתר:
בתוך כך, הראשון לציון חיבר פיוט מיוחד שנכתב בספרו, כהודאה לבורא עולם על הוצאת הספר. רגע של שמחה מיוחדת היה, כאשר המשתתפים במעמד שרו את מילות הפיוט יחד עם הראשון לציון.
[fvplayer id="817"]
כמו"כ נשא דברים במעמד הגאון הרב עובדיה יוסף ראש ישיבת אוהל יוסף, שציין כי "זהו ממש יום קבלת תורה עת יוצא לאור עוד ספר מספריו הבהירים של מרן הראש"ל".
יצוין, כי בתחילת הספר הובאה הסכמתו הנדירה של מרן הגר"ע יוסף לראש"ל הגרש"מ עמאר בכתב ידו, עם תארים שלא ניתנו מעולם על ידו. בין היתר כותב מרן זצ"ל: "ידיד נפשי וחביבי חמדת לבבי המאור הגדול מבצר עוז ומגדול, סבא דמשפטים, רבה דעמיה מדברנא דאומתיה, טוביאנא דחכמי מרגניתא דלית לה טימי, אביר הרועים, נחל נובע מקור חכמה וכו', שה' עימו שהלכה כמותו".
בהמלצתו הוסיף מרן הגר"ע יוסף: "בענוותנותו תרבני לבקש ממני לבוא בדברי הסכמה". את הדברים כתב מרן זצ"ל כשנה וחצי לפני הסתלקותו.
הספר התקבל ברגשי גיל וכבוד מיוחד בבתיהם של גדולי ישראל, רבנים, דיינים ובני התורה.
