להפוך כל אזעקה לחוויה? זו לא דרך היהדות

מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א שולל את שיטת החינוך לפיה על ההורים להפוך כל אזעקה לחוויה, ולחלק ממתקים ופרסים כדי להפיג מהם את הפחד והחרדה | דבריו המלאים של הרב

נתי קאליש

ז' בכסלו תשפ"ד, 20/11/23 13:05

א+

א-

אחת הסוגיות החינוכיות המעסיקה בשבועות אלה של המלחמה הורים ומחנכים רבים, היא מהי הדרך הנכונה להעביר לילדים את המתרחש והקורה עמנו במלחמת 'חרבות ברזל', החל מהאסון הנורא שאירע בשמחת תורה, וכלה במלחמה המתמשכת. כשאחת השאלות המרכזיות היא לגבי הפחד והטראומה שאופפת ילדים רבים הן מהאזעקות, והן מהיירוטים או הנפילות הנלווים אליהם.

פולמוס מעניין שהגיע לשולחנו של מרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, והובא בקו 'שיח יצחק' ע"י נכדו הרב חיים מלין, כאשר הורים שאלו את הרב על עצה ששמעו ממטפל רגשי מומחה, עצה שלטענתו תגרום שלא יבהלו מקולן המבעית של האזעקות.

לדברי היועץ: "תהפכו את הרגעים הללו לחוויה. כדאי להכין מיני מתיקה או פרסים קטנים, וכל פעם שתשמע האזעקה, תחלקו אותם לילדים בעת השהות במרחב המוגן, ובכך תהפכו את אותם רגעים לרגעים מתוקים ומשמחים". ואכן ההורים מעידים שכך עשו, והעצה הועילה, וגם שאר ילדי הבניין החלו לבוא ולבקש ממתקים ופרסים, והאזעקה נהפכת מזמן מלחיץ וכבד, לשעה חווייתית, עד כדי כך שנוצר מצב בו הילדים ממתינים בקוצר-רוח לצפירת האזעקה לקבל את הממתק הבא…

ההורים שבאו לשאול את מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, הוסיפו לשאול אם מותר להם לקנות את הממתקים הללו מכספי מעשרות, שכן אולי ניתן להחשיב את הדבר להוצאת מצווה. אך תשובתו התקיפה של מרן הרב זילברשטיין הפתיעה אותם עד מאד:

"הוצאה זו אינה נחשבת להוצאה של מצוה, ואף לא של רשות, אלא 'הוצאת עבירה', כי כל עצתה של אותו 'מומחה' אינה אלא עצת גויים, להפוך עת צרה וזעקה ל'חוויה'. עצה יהודית היא, להרגיע את הילדים על ידי מזמורי תהילים שיאמרו במקהלה, [וכידוע בעת צרה מחויב אדם מדאורייתא להתפלל להשי"ת שיושיעו מהצרה]. ועל מנת להשרות אווירת רוגע וחיזוק, ניתן לשיר עם הילדים שירים המחזקים בביטחון ואמונה, כגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', 'בצאת ישראל ממצרים', וכדומה".

מוסיף מרן הגר"י זילברשטיין: "ובמקום שיטת החינוך הזרה של חלוקת ממתקים, יש להחדיר לילדים [באופן מרגיע ומשמח], שהאזעקות נועדו לפשוט את העקמומיות שבליבנו, שכן 'האלוקים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג, יעויין ברכות דף נט ע"א), ולשנן באוזנם את דברי הרמב"ם (ריש הל' תעניות): "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם".

"ורק לאחר אמירת התהילים ושירי האמונה, כאשר הטיל יורט או נפל בשטח פתוח, יאמרו כולם 'מזמור לתודה' (תהילים ק), ואז יהיה אפשר לחלק לילדים ממתקים וכדומה, ותהיה זו 'סעודת מצוה', [שכן קיימת מצוה מן התורה להודות ולשבח להשי"ת לאחר נס שהתרחש, יעויין בשאילתות (פרשת וישלח שאילתא כו)]".

עד כאן דבריו הברורים של מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א שהתפרסמו בימים האחרונים בקרב יועצי ואנשי חינוך רבים, והחדירו את ההסתכלות הנכונה והברורה ע"פ התורה הקדושה בשאלה חינוכית זו.