הנוכחות האלוקית איננה מורגשת, בפרט בשעת צרה ובעת ניסיון האדם חש בדד וחסר אונים.
רבי מאיר שמחה מדוינסק טוען כי ההפך הוא הנכון: דווקא בשעת צרה ובעת ניסיון הקב"ה נמצא עם האדם, זאת משום שהאדם עולה ומתעלה רוחנית, העמידה בניסיון הופכת את האדם למקודש יותר, נעלה יותר.
לכן אין לשום מלאך ובריאה זכות לעמוד במחיצת האדם, אלא רק הקב"ה והאדם נמצאים יחד, זאת משום שבאותה השעה האדם עולה ומתעלה מבחינה רוחנית.
עוד באתר:
בדיוק כמו כהן הגדול בבית קודש הקדשים שעליו נאמר "וכל איש לא יהיה בבואו" כהן הגדול מתקדש בקדש הקדשים וכל גם האדם בעמידה בניסיון קטן וגדול. (משך חכמה)
הקב"ה אמר למשה רבינו "בא אל פרעה" הבה נלך יחדו אל פרעה, כי שהאדם בשליחות אלוקית הוא מקבל את כח המשלח ונשלח מכוחו.
לכן אומר האור החיים הקדש כי הקב"ה נמצא עם מקיים המצווה בכל שעת עשייתה, ולכן החלק השני של המילה מצווה מורכבת משתי האותיות האחרונות של שם הוי"ה ברוך הוא: מצ"וה" כפי השם יה"וה''. (והאותיות הראשונות"ם וצד"י הם י-ה בא"ת ב"ש)
רבינו בחיי מסביר כי זו היא נקודת הוויכוח בין פרעה ליהדות: פרעה טוען לכו נא הגברים. הנוכחות האלוקית נמאת במקום שרק בודדים יכולים לחוש אותה, אך היהדות נותנת מקום להשראת השכינה לכולם: "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו נלך" (רבינו בחיי)
יהודי אף פעם לא בודד, בכל שעת אתגר הקב"ה נוכח ונמצא יחד עמו, קוראים לזה סייעתא דשמייא.
ברגע ניסיון, האדם צריך להיזכר ולחוש את הסיטואציה הנעלית של כהן גדול ביום הכיפורים.
נכתב על פי משנתו של השפת אמת לפרשת בא.
