לראות נכון: פרשת משפטים \ הרב אריאל שחר

פרשת משפטים פותחת במערכת היחסים החברתית קהילתית, ממשיכה בקשר שבין אדם למקום, ומלמדת על בין האדם לעצמו. זאת האחרונה, בין האדם לעצמו, משפיעה על שתי המערכות הראשונות: בין האדם לחברו ובין האדם למקום, כי הכל מתחיל מהאדם עצמו.

קיום מצוות ה' נחלק לשניים: א. לצאת ידי חובה. ב. לקיים רצון ה' יותר ממה שכתוב, קיום בין השורות של מצוות ה', כלומר, הרצון לעשות יותר את 'רוח המחוקק' יותר מהמחויבות המתבקשת.

זהו בדיוק אמירת נעשה ונשמע בפרשתנו, היא היא המסמנת והמסמלת את רצון עם ישראל לקיום רצון ה' מצד עצמם, ללא שהקב"ה יכפה הר כגיגית.

על דיני המשפט הגמרא אומרת: כי הרוצה להיות חסיד ילמד סדר נזיקין, כלומר מי שרוצה להתעלות לדרגת חסיד יידע את דיני המשפט והנזיקין בבין אדם לחברו. 

כניסת המשפט העברי למרחב הפרטי בין אדם לרעהו, מכניסה את רצון ה' גם בעולם המעשה. בדקדוק הלכות חושן משפט? האדם מרחיב את היחסים עם הקב"ה מעבר למערכת היחסים 'בין האדם לקונו', ומביאה אל מערכת היחסים המשנית של 'בין אדם לחברו'. זהו כבר דרגה נוספת של קיום רצון ה' בעולם המעשה.

קיום רצון ה' יותר מהמצוות הכתובות, זהו כבר דרגה יותר גבוהה שהאדם מביא את עצמו להקב"ה, סוג של: "אתערותא דלתתא"

זהו גם עניינו של חודש אדר:

עם ישראל ניגאלו ויצאו ממצרים בחודש ניסן, חודש זה הוא ראש חודשים ובו גם מועד חודש האביב וההתחדשות. אך האדם יכול להקדים את הגאולה, כלומר האדם יכול לעורר את כוח הגאולה ממנו עצמו.

לפני חודש ניסן יש גאולה נוספת, פנימית יותר, אישית יותר: 

הגאולה בחודש ניסן היא גאולה מהקב"ה, כפי שחווינו בגאולת מצרים וכפי שנחווה לעתיד לבוא בגאולה העתידה: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" זו היא גאולה המוגדרת כ"אתערותא דלעילא"

בחודש אדר אנחנו מקדימים את הגאולה על ידי התעוררות עצמית, שמגיעה על ידי מתוך האדם עצמו 'אתערותא דלתתא', לפני הגאולה שמתעוררת מלמעלה.

השמחה מביאה את האדם לצאת מעצמו ומהמרחב הפרטי שלו, ולכן התעוררות האדם עצמו להקב"ה,  נעשית בחודש בו אנו מרבין בשמחה.

זהו גם הכוונה בציווי והברכה בפרשתנו המופיעים בפסוק: " ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימך" כאשר האדם עובד עבודה רוחנית לעורר את עצמו, הוא זוכה לשפע מהקב"ה.

פרשת משפטים מלמדת אותנו, להנכיח את רצון ה' בכל פינה באורחות חיינו. וחודש אדר מלמד אותנו, לעבוד את הקב"ה מצד עצמנו, לפני שהוא מגיע אלינו, בשמחה, ובאהבה.

נכתב על פי ה'נתיבות שלום'.

שבת שלום ומבורך