מאמץ של עמל: פרשת בחוקותי \ הרב נהוראי משה אלביליה

טריאתלון…

נשמע קצת מילה מסובכת…

אבל הרשו לי לגלות לכם שזהו אחד מענפי הספורט היותר מוכרים ברחבי העולם…

ריצה, שחייה, וכדו', זהו ענפי הספורט הדורשים מאמץ רב בשביל לזכות בגביע, שיבטה באופן מעשי את המאמץ הרב ואת הדרך הארוכה שעבר אותו ספורטאי עד שהגיע לרמה מספקת המזכה אותו בגביע…

והאם בחיים גם שווה להתאמץ על דברים מעשיים ולעשות דרך ארוכה?

לכאורה יש שיאמרו: "מה אתה רוצה מאיתנו? יש לנו מזה סיפוק עצום"!

ודווקא באספקט הזה בואו ותשמעו משהו מהפרשה שיוסיף לנו הרבה אור ויגלה לנו כמה באמת שווה התאמצות:

אומרת התורה הקדושה בתחילת פרשתנו (כו,ג-ד): "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו".

וכותב רש"י חידוש ידוע בשם הספרא: "יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה".

וכותב הגאון ר' שלמה וולבה זצוק"ל בספרו "רוח שלמה" (עמוד רמב):

"לומדים את העניין של עמל בתורה מהמילה "תלכו", והיינו שיש מושג של הליכה בתורה".

וביאר המהר"ל בגור אריה וזה לשונו: "שלומדים כך משום שהליכה יש בה טורח ועמל, כך תהיו עמלים בתורה. ויש לפרש ג"כ שההליכה שאדם הולך ממקום למקום, כך יהיה עמל בתורה ולהעמיק בה תמיד יותר ממה שהעמיק בה קודם וזה נקרא הליכה בתורה".

מבואר שלימוד התורה מוזכר בלשון הליכה משום שגם אם האדם התעמק בסוגייא זמן ממושך, אין לו לחשוב שהוא הגיע לסוף העמקות בסוגייא ולהסתפק בכך, אלא עליו להמשיך עוד להתעמק בסוגייא עד שיגלה תמיד דברים עמוקים יותר, ונראה שכן הוא בכל חיי האדם בכל מצווה שהוא מקיים ובכל סוגייא שהוא לומד, תמיד מתגלים בפניו מעמקים חדשים, וזה נקרא 'עמל התורה'.

למדים אנו מכאן שאין גבול בתורה ובמצוות וכו', האדם מגלה בכל חייו דברים חדשים בתורה וכו', כך הוא גם כאשר יש לאדם מהלך במצוות, אך אם הוא מקיים עשרות או מאות פעם את אותה מצווה באותה צורה, אין זה נקרא 'עמל'. אם האדם מקיים עשרות שבתות בשנה ומאות שבתות בכל חייו, וכל שבת נראית אצלו אותה שבת, באופן שאינו מגלה מעמקים חדשים במצוות שבת, אין זה נחשב 'הליכה'. ההליכה בתורה היא משום שהאדם יודע ומבין שהוא יכול לגלות מעמקים חדשים בלי גבול, והוא מחפש תמיד לגלות אותם".

ואם נתרגם את המעמקים החדשים שהתכוון אליהם הרב זצוק"ל זה מה שנקרא התאמצות, בל נשכח שלכל דבר בחיים אם אנחנו מקיימים אותה מכורח השגרה, כי צריך!, כי אין מה לעשות!, וכי אני ינהג אחרת?, זה לא עושה טוב בנפש, צריך תמיד לחפש לדעת משהו חדש, כל שבת, עוד משהו שלא ידענו על שבת, כל חג, לקיים עוד משהו שלא ידענו על החג, כל ידיעה חדשה, יש בה משום "עמל התורה".

ולכן אמר הכתוב "אם בחוקותי תלכו", – אם במצוותי אתם הולכים ומחפשים תמיד לגעת ולחדש עוד דברים ולחפש את נקודת האמת בכל דבר ודבר אזי תזכו ל"ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו".

בואו ותשמעו מסר נפלא:

השבוע נפטר בירושלים הגאון ר' שלמה דיסין זצ"ל משכונת רוממה, גם אני הרגשתי חובה להגיע בין המנחמים מעיר מגורי, עקב שאחיו של המנוח ר' אהרון שליט"א היה אחד מרבני בישיבה הגדולה בה למדתי, זאת אוכל לומר שהמון בחורים היו שם, עקב זאת שהמנוח זצ"ל היה ראש ישיבה שהוציא מאות בוגרים תחת ידו, כשתהחלנו לדבר שאלתי את הרב שליט"א: "ב"ה, אנחנו זוכים לזכות את הרבים מה אפשר להעביר הלאה? איזשהיא עצה טובה לציבור?

ותשמעו מה הוא ענה לי: "אחי, היה ראש ישיבה, היית צריך לראות את הבחורים שבאו לכאן בימים האחרונים, אפילו שעבר שבע שמונה שנים מאז עזבו את הישיבה הקטנה שהוא לימד אותם, באו ואמרו שגם כשהם עלו לישיבה גדולה, הם עדיין היו איתו בקשר טלפוני מתמיד.

ואתה יודע למה? 

כי הוא האמין בהם!!!

הוא היה מתאמץ בשבילם, הולך איתם יד ביד, ויודע שלא משנה מה יהיה תמיד אני איתכם!!

ולכן הם אהבו אותו, והוא כמובן החזיר להם אהבה בכפל כפליים!!

כמה זה חשוב!

שבכל דבר בחיים יש "עמל התורה", ובמיוחד במיוחד עם תלמידים הי"ו, לא רק ללמד מהשפה ולחוץולכן אנו צריכים לדעת כשמתאמצים ועומלים על משהו בודאי ובודאי שזוכים לראות פירות ולפעמים גם פירי פירות!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים!!!

===

המאמר מוקדש גם בשבוע זה

לעילוי נשמתם של מ"ה קדושי מירון ז"ל.

ת.נ.צ.ב.ה