מהרגע שהספר הוצא מהבית – דברים התחילו להשתבש

 התלבטתי רבות על מה לכתוב, אחרי שבוע כל כך סוער, הכנתי את תחילת המאמר כדלהלן:

 הרהרתי השבוע כי מאורעות שעוברים עלינו, שופכים אור על פסוקים שהיו נראים תמוהים אלפי שנים ופתאום הם מתבהרים ומתגלים כנבואה.

 יש פסוק בתהילים שעד לשבוע שעבר לא היה לו הסבר ופתאום הכל התחוור: 'תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד', מה הקשר בין חושך בעינים למעידת המתניים? הרי בין העינים למותניים יש אף ואוזניים ושיניים ולשון וכתף ולב ושדרה וכו', ומעולם לא היה מובן, במה הם נקשרים זה בזה?

 פתאום זה קרה, כל מי שהחזיק את המצפצף הקטן נפגע, חלק גדול שהספיקו לשלוף אותה לקרא את ההודעה, מיד נתקיים בהם תחילת הכתוב: 'תחשכנה עיניהם מראות' ולאלו שלא הספיקו, פסקו את פסוקם (תרתי משמע) מסיפא דקרא: 'ומתניהם תמיד המעד'.

 עוד אני יושב ומהרהר במה להמשיך ור' אלי' איש המחשבים נכנס לביתי להתקין לי משהו במחשב ושואל תוך כדי: איפה הזוהר? זה עלה לי ביוקר?

 אני מסתובב על הכסא המשרדי ומראה לו בארון מדף שלם עם הזוהר שעליו הוא שאל.

 אך אני תוהה בשאלה: מה התכוונת שזה עלה לך ביוקר? וכי לא הסברת לי שאין לך מקום היכן לאכסנו? אם זה עלה לך ביוקר, למה קנית? בפרט שאתה יודע שאין לך היכן לאכסן אותו?

 ובכן, לא אלאה אתכם בחידות, הסיפור עם הזוהר כך היה.

 לפני מס' חודשים ישבתי בביהכנ"ס ועיינתי בחוברת על הפרשה 'אוצר פניני החסידות' שיוצא לאור מידי שבוע ע"י מוסדות אביר יעקב בנהריה, בסוף החוברת יש דף של זוהר על הפרשה עם ביאור קל.

 אינני בקי בזוהר וגם אם אני מבין את פירוש המילים, אין לי שיג ושיח ברזין דרזין של הספירות העליונות והיחודין קדישין והזעיר אנפין וזעיר שבאריך ועתיקא קדישא וכדומה. יש קטעים שעל פניו הם מובנים ויש קטעים מלאי סודות שטרם זכיתי להגיע לשם, שהרי קודם יש למלא כריסו בש"ס ובפוסקים ואח"כ יצלול לקבלה.

 אולי עלי להתבייש ולהיכלם שכבר עברתי מזמן את גיל ארבעים שבו אפשר להתחיל להתעמק בענייני קבלה ולצערי טרם הגעתי לשם. אך הג"ר אריה שכטר זצ"ל סיפר כי החזון איש שאל אותו פעם האם הוא לומד זוהר? ענה לו שהוא לא מבין את הנאמר שם ולכן הוא לא עוסק בזה.  אמר לו החזו"א, עליך ללמוד ולנסות להבין מה שאפשר והשאר רק תקרא ותוציא בפיך.

 שאל ר' אריה את החזו"א: מה הענין לדקלם מילים אם אינני מבין את תוכנם? ענה החזו"א: מה שאתה קורא כאן ולא מבין, יסבירו לך בשמים לאחר אריכות ימים ושנים ולכן תשתדל לקרא ולהספיק כמה שיותר.

 זה מה שעורר אותי להשתדל לעיין קצת בתיקוני הזוהר. ואת הטייטש של המילים? מה שאני לא מבין, יש פירוש נפלא בצידי הדף והכל רווח.

 לפתע ר' אלי' עובר לידי ורואה אותי מחזיק פתוח בדף של הזוהר והוא אומר לי: תשמע, היה מבצע של מכון 'מתוק מדבש' ורכשתי את הסט של הזוהר כעשרים כרכים, זה שוכב אצלי בבית, אין לי מדף פנוי לזה, תגיד לי אם אתה רוצה את זה? אני מאמין שאצלך יהיה לזה שימוש כלשהו, אצלי זה שוכב ללא שימוש.

 אני בכל זאת ירושלמי ואצלנו אמרו 'אם נותנים לך קח, אם מרביצים לך ברח'.

 למחרת הוא נחת אצלי עם קרטון ענק ובתוכו עשרות הכרכים, חדשים ומאירים בצבע חום יין, יינה של תורה על שני משמעויותיו, ויהי אור.

 כעת נחזור להתחלה, היום אחה"צ כאשר אני מהרהר מה להמשיך במאמר, ר' אלי' אומר לי את המשפט 'זה עלה לי ביוקר'. מאי משמע? שאלתי אותו.

 ר' אלי' נאנח אנחה עדינה (הוא לא איש של אנחות, אולי דוקא איש של הנחות) והוא אומר לי הסכת ושמע.

 לפני תקופת מה, התחילו דברים משונים לקרות לי, פנצרים בכל יום ולאו דוקא ברכב, דברים חרקו, חפצים נפלו ונשברו, נסעתי עם רכב חדש ובאמצע כביש סואן פתאום הוא נדם ללא הודעה מוקדמת ולמזלי, באותו יום שכחתי את הפלאפון בבית והייתי חסר אונים, במשך שבוע וחצי לא הצלחתי לקום ל'ותיקין' שאני מתפלל שם כל יום והעיקר, בעבודה התחילו דברים לזוז אבל אחורה, סיכומים הופרו ולקוחות עזבו ועוד כהנה וכהנה.

 כשהרגשתי שהוגדשה הסאה, לקחתי תהילים והתחננתי לה' שיאיר את עיני מה קורה לי? מעולם לא חויתי רצף כזה של כשלונות ומהמורות?

 כשסיימתי להתפלל, הרמתי את עיני וראיתי על השולחן כרך של הזוהר הק' ונדלקה לי נורה בראש, עשיתי חושבים לרגע והגעתי למסקנה ברורה שכל המסע המשונה הזה התחיל מאותו היום שהוצאתי מביתי את ספר הזוהר.

 נכנסתי לרכב, נסעתי לחנות ספרים הקרובה, ביקשתי סט זוהר קטן כרכים בודדים (ללא פירוש) ונסעתי מהר הביתה והנחתי אותם בארון הספרים ומיד נעצרה הסאגה, לא אספר מופתים שכל מה שהתפקשש בשבועיים שעברו הסתדר, ממש לא, אבל הדברים המשונים פסקו והחיים חזרו למסלולם.

 כעת אתה מבין למה התכוונתי, כאשר אמרתי שזה עלה לי ביוקר?

 שמעתי את הסיפור ואמרתי לו: כנראה שמשמים רוצים שאכתוב את הסיפור הזה ואם יש מישהו שיודע מה הענין של להחזיק ספר קדוש זה כדי להניח ברכה אל ביתך, אשמח להתעדכן.

נ.ב. למה רש"י כותב שיש 'מאה קללות חסר שתים' ולא כותב בפשטות 'צ"ח'?

.     'נצבים' ר"ת נותני צדקה בעין יפה מתברכים, מה הקשר לפרשתנו ואיך סכום מעשר או חומש מרומז במילה 'נצבים'?

.     מה הקשר בין ימים קדושים אלו, ימי הרחמים, להכנה לגאותה השלימה בקרוב? 'לא בשמים היא' ר"ת 'הלב' וס"ת 'אמא', מה הקשר?

מעדני הפרשה 426 נצבים תשפד