10 דברים שלא ידעתם על תעניות בה"ב

שבוע לפני שיחידי סגולה מענים את גופם בתעניות בה"ב שופך דוד גדנקן אלומת אור על התעניות עם 10 דברים שרציתם לדעת על בה"ב. א. תעניות ב ה ב היו נהוגות בעיקר ביהדות אשכנז, אלה התקיימו בימים שאחרי חג הסוכות ובימים שאחר חג הפסח. ב. ביסוד המטרה של הצומות היה לכפר על ספק עבירות שאולי חטאנו […]

יוסי צלניקר

ד' בחשוון תשע"ה, 28/10/14 09:57

א+

א-

שבוע לפני שיחידי סגולה מענים את גופם בתעניות בה"ב שופך דוד גדנקן אלומת אור על התעניות עם 10 דברים שרציתם לדעת על בה"ב.

א. תעניות ב ה ב היו נהוגות בעיקר ביהדות אשכנז, אלה התקיימו בימים שאחרי חג הסוכות ובימים שאחר חג הפסח.

ב. ביסוד המטרה של הצומות היה לכפר על ספק עבירות שאולי חטאנו בהם במהלך ימי שמחת חג הסוכות ושמחת חג הפסח. הכוונה לכפר על ספק חטא של הוללות שבא בגין שמחת החג.

ג. ימי התעניות נסמכו לימי החג והשמחה כפי שנאמר: עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה" דהיינו לאחר השמחה יש להגיע לידי רעדה וזו באמצעות תענית.

ד. יש שהסבירו כי תעניות ב. ה. ב. בסיסם הוא דבריו של איוב (פרק א' פסוק ה') "ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבוקר והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני …וגו' ".

ה. תעניות ב.ה. ב. נקבעו בימים שני, חמישי ושני הראשונים שבחודש מרחשוון ובימים שני חמישי ושני הראשונים בחודש אייר. ומדוע אינם מיד אחר החגים? התשובה: חודש תשרי הוא חודש כולו חגים ושמחה של קדושה וחודש ניסן הינו בשל קדושת חג הפסח וקציר העומר.

ו. היו קהילות שבשבת שלפני התעניות היה החזן בתפילת המוסף, בטרם החזיר את ספר התורה לארון הקודש, אומר "מי שברך" ייחודי וכך הוא אומר "מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה, הוא יברך את אלה שקיבלו עליהם להתענות תענית שני חמישי ושני. בשכר זה הקב"ה ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם ויקבל תפילותיהם ויאזיו שוועותיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן.

הערה: השנה שבת פרשת נח היתה ראש חודש מרחשוון ובר"ח אין אומרים את ה"מי שברך" דלעיל, לכן תעניות ב. ה. ב השתא יחלו אי"ה ביום שני י' מרחשוון.

ז. איכא דסברי שתעניות ב.ה.ב נועדו בשביל התחינות לגשמים. הכוונה שירדו גשמי היורה על הזרעים שנזרעו באותה תקופה וירדו עליהם גשמי ברכה. בחודש אייר מתענים כדי שהשדות לא ילקו בשדפון ובירקון.

ח. נשאלת השאלה מדוע אחרי חג הסוכות ואחרי חג הפסח אנו מתענים ומדוע אין תענית אחר חג השבועות? התשובה: בארץ ישראל חג השבועות הנו יום אחד בלבד ובחו"ל יומיים ועל זמן קצר שכזה אין לחוש לעברות בגין הוללות של שמחת החג.

ט. שאלה נוספת, מדוע סדר התעניות הנו תחילה יום שני ולאחריו ימי חמישי ושוב יום שני. מדוע לא תחל סדרות הצומות ביום חמישי? התשובה לכך נסמכת על האמור במסכת תענית (פרק ב' משנה ט') "אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים". מה עניין הפקעת השערים? התשובה שאנשים יקנו מזון לסיום הצום ואם יהיה זה ביום חמישי,יוסיפו קניות לכבוד השבת וכשהביקוש גדל, חושבים העם שרעב ח"ו בא עלינו ומייקרים מחירי המוצרים . (נעיר כאן שמשנה זו קבלה הסברים נוספים ע"י הרמב"ם ועוד).

י. אם יש בציבור מנין אנשים המתענים, נוהגים בבית הכנסת כביום צום רגיל, אמירת אבינו מלכנו ולאחר חזרת הש"ץ סליחות. מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל משה". ישנן קהילות שגם אם אין מנין צמים אומרים בהן סליחות.

אם אכן התעניות ב.ה.ב, בעיקר של חודש מרחשוון הן אכן לבקשה לגשמי ברכה נתפלל כולנו, גם אלה שאינם צמים כי הקב"ה יענה לתפילת הצמים בחיוב וברצון.