ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא. ויפגע במקום אומר רש"י התפלל. ויצא יעקב מבאר שבע, לחרן ויפגע במקום, ויפגע = התפלל, כי כתוב בנביא ירמיה 'ואל תפגע בי' שם הכוונה היא אל תתפלל כי בכל אופן לא שומע, אז למדנו שויפגע זו תפילה.
איזו תפילה התפלל יעקב? תפילת ערבית, תיקן בחושך בלילה להתפלל ערבית.
עוד באתר:
ויפגע במקום, התפלל במקום, עוד פירוש מקום זה הקב"ה – הוא מקומו של עולם.
העולם עליו הוא מחייה את העולם, המהר"ל אומר הוא מקיים את העולם, זו הכוונה הוא מקומו של עולם
כמו שכל דבר בעולם צריך מקום, גם העולם צריך מקום והקב"ה הוא המקום והמקיים את העולם
כמו שכתוב ואתה מחיה את כולם.
ויפגע במקום, לא רק תיאור היסוטורי של מה שהיה
אלא גם תיאור מהותי של ויפגע – ויתפלל במקום – אל מי שהוא מקומו של עולם זה הקב"ה
יעקב היה איש תם יושב אוהלים והיה בבית יצחק ורבקה עד גיל 63 ונשתנה המצב שלו באופן קיצוני
מבית יצחק ורבקה הוא צריך לברוח מעשו שהורג אותו אל לבן הרמאי ושם הוא מתייגע לעבוד קשה כ"כ בשביל נשותיו
כתוב בספר בית אהרן עד דברי רש"י ואהבת את השם בכל לבבך, שלא יהא ליבך חלוק על המקום
הפשט אל תחלוק על הקב"ה. הכוונה היא שאם הוא שם אותנו עם ההורים האלה או החברים האלה או המצב הבריאותי אל תחלוק על המקום אפילו שהמקום הוא רע
אבל למה הקב"ה נקרא מקום בפירוש הזה?
התשובה היא שכל מקום שאליו אנו מגיעים, הוא מקומו של עולם, הוא הניח אותנו שם בכוונה
זו הכוונה אל יהא ליבך חלוק על המקום, אל תחלוק על המקום שהקב"ה שם את האדם
כל אחד יכול לאמר אם היו לי הורים אחרים חברה אחרת ידידים שונים נולד בזמן אחר אז הוא היה מוצלח יותר…זו הכוונה לא יהא ליבך חלוק על המקום, אל תתעסק יותר מדי בשאלות למה אני פה
אלא מה אני יכול לעשות פה, זו הכוונה אל יהא ליבך חלוק על המקום
לכן כתוב על יעקב ויפגע במקום, והתפלל תפילת…ערבית! חושך בחושך בלילה בהסתר הוא לא חולק על המקום
אלא אומר 'אמת ואמונה' שלא יחלוק האדם על נסיבות החיים שלו.
ואכן עם הגישה והאמונה הזו, של 'אמת ואמונה בחושך' יכל לחיות בשגרת חיים בריאה ולבנות את בית יעקב
אפילו בחרן, כי עם האמונה שהקב"ה הוא מקומו של עולם אפשר לבנות את המשפחה גם בחרן.
לכן גם אומרים 'המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים' למה המקום ינחם?
כי כעת האבלים הם במקום חדש בחיים שלהם והם זקוקים לנחמה שהמקום שבו הם נמצאים זה המקום הטוב ביותר
ואהבת את השם בכל לבבך – שלא יהא ליבך חלוק על המקום.
יעקב תיקן תפילת ערבית מה שמסמל את חושך הגלות
איך אפשר להסתדר בחושך הגלות – על ידי אמת אמונה
בהגדה של פסח אנו אומרים 'ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעם ישראל'
הקב"ה בחר בנו כשאר היינו במצרים וכאשר היינו במדבר במעמד הר סיני אפילו במקומות הרעים מבחינה רוחנית במצרים יש אפשר שהאדם יגלה את כח הבחירה שלו כח האמונה שלו וגם שם בוחר הקב"ה בעם ישראל.
לכן בעניין העלייה לרגל אומרת התורה – 'וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר השם'.
האדם יעלה אל מקום המקדש ושם הוא יראה בגילוי שכינה הוא כמו יראה את 'המקום' הוא מקומו של עולם
הוא רואה את הניסים במקדש, לכן ועלית אל המקום – כל מקום הניסים – הוא מקומו של עולם.
ואז משם יישאב האדם מלוא חופנים כח ועוצמה כדי לזכור שכל השנה כולה שהוא חוזר ממקום המקדש
בכל מקום שבו הוא יהיה, הוא יאמין שכל מקום שאליו הוא יגיע במהלך החיים שלו, כל השגרה והיום יום אפילו שהוא לא במקדש הכל מנוהל על ידי הקב"ה שהוא מקומו של עולם והוא שולח כל אדם למקום שלו.
כאשר עלה האדם לירושלים הוא היה רואה נסים במקדש הוא היה מתחזק ומשפר את האמונה שלו בהקב"ה
המטרה היא לא 'סתם' לראות נסים וזהו…אלא המטרה היא לראות נסים ואח"כ לחזור לחיים כל אחד במקומו
זה בדרום זה בצפון כל חלקי הארץ, ושם לזכור שהוא לא סתם 'במקום' ההוא אלא זה מתוכנן.
כי הוא מקומו של עולם.
ועם הגישה הזו יתפלל האדם כל יום אל הקב"ה, מהי תפילה? לבקש מהקב"ה, לבטא את התלות שלנו בהקב"ה.
שאנו מתפללים להקב"ה אנו מגלים שהוא בעל כל הכוחות כולם.
ואנו מתפללים להקב"ה שייתן לנו חכמה בריאות והצלחה בכל מקום ותחום שאנחנו מתעסקים בו.
ולכן אומרת המשנה באבות (פ"ב מי"ג) וכשאתה מתפלל אל תעשה תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום!!!
התפילה אל הקב"ה שהוא מקומו של עולם והוא שולח אותנו כל אחד למקומו!!!
ומשם מתפללים להקב"ה!
כך אנו מוצאים ביעקב ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש – ויפגע במקום
זו התפילה, תפילת ערבית, בחושך בגלות והוא מתפלל שבכל מקום לא יהא ליבו חלוק על המקום
ויוכל בכל מקום להיות עובד השם כפי הראוי והנצרך
ולפי זה נביא טוב גם מאמר חז"ל לא המקום עושה את האדם אלא האדם עושה מקומו
אם האדם מאמין שהמקום שהוא הגיע אליו זה משמים אז הוא מנצל את המקום הזה בצורה היעילה ביותר.
לפי זה אפשר להעמיק עוד יותר על משמעות 'המקום' שיש לכל אדם בחיים שלו.
אומר הפסוק (תהלים קכא) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי
המדרש מספר אליעזר עבד אברהם כשהוא הלך להביא שידוך ליצחק הוא הגיע עם כסף ונדוניא מכובדת למען השידוך.
אבל כאשר יעקב הגיע לחרן, הוא הגיע לשם חסר כל.
על האשה נאמר – אעשה לו עזר כנגדו ויעקב כשהוא הגיע לחרן הוא היה חסר כל רכוש
לכן הוא אמר 'מאין יבוא עזרי' העזר כנגדי הוא יגיע מ'האין' בגלל שאין לי כסף
בדיוק הפוך ממה שהיה אצל אליעזר ורבקה שם הוא הגיע עם נדוניה מכבודת.
אומר המדרש שיר למעלות מאין יבוא עזרי…עזרי מעם השם עושה שמים וארץ הינה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
ישמרך מכל רע ישמור את נפשך ישמור אותך מעשו ומלבן ישמור אותך ממלאך המוות.
כאשר נאמר ליעקב על ידי ההורים שלו, לך פדנה ארם – ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך
איך ייתכן שיעקב נשלח בעירום ובחוסר כל?
אלא אומר רש"י למה יעקב הגיע בידיים ריקניות? בגלל שרדף אליפז אחרי יעקב
אליפז רדף אחרי יעקב ורצה להרוג אותו במצוות אביו, אבל אליפז בגלל שגדל בבית הסבא יצחק אבינו, היה אליפז בקונפליקט
מצד אחד הוא רוצה להרוג את יעקב מצד שני הוא לא רוצה להרוג כי הוא למד אצל יצחק אבינו
מה עושים?
ובמדרש בפרשת בשלח הסיפור מופיע בעוד אריכות שם כתוב
שעשו השביע את אליפז בנו להרוג את יעקב, ואמר לו בני בכורי אם תהרגהו תשוב לך הבכורה.
הלך אליפז נתייעץ עם תמנע אמו והיא מנעתו ואמרה לו בני יעקב גיבור ממך ויהרגך ואביך הרשע אם לא היה ירא ממנו פן יהרגהו היה חפץ להורגו מידו, היה רוצה הוא עצמו להרוג את יעקב….
מה עשה אליפז כדי לקיים מצות אביו ושבועתו
מה עשה אליפז?
הלך אל יעקב ונטל ממנו כל ממונו ועני חשוב כמו מת כיון שראה עשו שלא עשה אליפז מצוותו הלך לעמלק בן אליפז ואמר לו שיהרוג את יעקב נתרצה עמלק לדברי זקנו עשו ונשבע לו שיהרגנו ולכן בפרשת בשלח ישנו תיאור של מלחמת עמלק נגד עם ישראל שיצאו ממצרים.
אז אליפז לקח מיעקב את מה שיש לו, ונשאר יעקב רק עם המקל.
על בסיס דברי הרמב"ן שמעשי אבות הם מקור משאבים כח ולימוד לכל הדורות הבאים, מעשה אבות סימן לבנים
אומר החידושי הרי"ם שיעקב אבינו היה הולך לבית לבן, אין לו מה להציע, הוא מגיע רק עם מקלו….
אבל הוא מגיע עם אמונה!
אמונה בהקב"ה
נתנסה יעקב בניסיון העוני ביודעו שאין לו כלום כדי שיתחזק לבטוח רק בה' ולא בשום סיבה אחרת ובכך הוא סלל את הדרך לכל ישראל שיעמדו בניסיון העוני
וכך תחילת הבנין של בית ישראל היה אמונה ובטחון בה'
וכך ניכר שתחילת בנין עם ישראל הוא לא בדרכי הטבע,
במקלו הוא מגיע מה הוא כבר יכול להשיג לאיפה הוא יכול להגיע…
בדרך הטבע…ייאוש ומשבר!
וכך אומר דוד המלך
עַד אָנָה השם תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי….
דוד המלך כמו מתאר משבר קושי והעלם גדול!
אומר הפסוק:
עד מתי ה' תניחני ביד האויב עד מתי תסתיר את פניך ממני
ואז אומר דוד המלך:
עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי … עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי.
עד מתי אצטרך לחשוב כיצד להימלט מהצרה שאני נמצא בה… ואפילו בשעות היום שאדם עסוק בהם בצרכי העולם ומתוך כך הוא שוכח את יגונו… לא כך אצלי, משום שצרותי כל כך מרובות יגון נמצא בלבבי אפילו ביום וכל הזמן אני מצטער ואומר עד מתי…
אבל אז אומר דוד המלך ואני בחסדך בטחתי
כלומר בעוד הם חושבים שאין לי מושיע… אבל אני בחסדך בטחתי שתושיעני ואף על פי שאיני ראוי לכך בכל אופן בחסדך בטחתי.
כתוב בספרי חסידות ומוסר, שאיש ישראל שרוצה להשיג ישועת ה' צריך לדעת מקודם שאין בידו שום עצה ותבונה אלא הכל תלוי רק בידי הקב"ה להושיעו מצרתו…
אבל כל זמן שנדמה לו שהוא יכול להושיע את עצמו אי אפשר להגיע לישועת הקב"ה
אומר השם משמואל נפלא, זה מה שכתוב כיתרון האור מן החושך (קהלת)
כשאדם בחושך ואומר אין לי תקווה על פי הטבע…אז הוא מייחל ומקווה לישועת הקב"ה
(קהלת ב יג) זה מה שאמר שלמה המלך 'יתרון האור מן החושך בגלל החושך מתייאש האדם מדרכי הטבע והוא פונה אל הקב"ה אל האור.
ולכן הביא הקב"ה את יעקב אבינו לידי ניסיון של עניות, שלא תהיה לו שום עצה ותבונה איך לשרוד בדרך הטבע דוקא בשעה שהלך לחרן להקים שם את השורש של כלל ישראל מי"ב השבטים שנולדו מרחל ולאה בלהה וזלפה וזה כדי שיסלול את הדרך לכל ישראל להאמין בה' אמונה שלימה שאין להם שום עצה מבלעדי ה'.
והתחיל יעקב אבינו עם ניסיון העוני וזו הכנה לניסיון העושר וכמו שמופיע במזמור שאמר יעקב 'שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ אומר ה"כתב סופר" יעקב, בדרכו לחרן ניסה הקב"ה את יעקב אבינו אם יעמוד בניסיון העוני.
ואז אחרי ניסיון העוני כאשר היה יעקב בחרן הוא התמודד עם ניסיון העשירות
וזה כאשר הגדיל את רכושו בעשירות גדולה כמ"ש 'ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים'
וכמו שאומרת המשנה באבות
כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר
כדי שיוכל האדם ללמוד תורה כראוי וכנדרש יש לו אתגרים והתמודדויות…
העני טרוד בפרנסתו ורוב הזמן הוא מחזר אחרי הפרנסה שלו.
כל דאגתו נתונה להשיג עבודה מכניסה יותר להעלות עוד דרגה במשכורתו את מרבית זמנו הוא מכלה בעבודתו על מנת להשיג עוד כמה פרוטות הוא מתאמץ לעבוד שעות נוספות משמרת שניה עבודות מזדמנות עוד ועוד
וגם בזמן שהוא לא עסוק בעבודה אבל המחשבה, היא תפוסה בנושא הפרנסה.
המחשבות שלו טרודות וראשו לא פנוי לדברים אחרים…ולכן ללמוד תורה, להיות מרוכז בתורה כאשר צורכי ההישרדות של האדם לא זוכים למענה…זה לא קל, זה קשה מאד…
זה לגבי העני, גם העשיר טרוד בעסקיו כל ימיו ככל שעסקיו פורחים יותר כן זמנו הפנוי מועט פעם צריך לסגור עסקה דחופה פעם צריך להסתדר עם תביעה של קנאים שלא מפרגנים ורוצים להשיג כסף על ידי תביעה.
פה הוא צריך לקפוץ לחו"ל לסגור עניינים בוערים הוא נפגש עם אנשי עסקים הוא צריך לשמור על המיתוג של על הפסון והכבוד שלו
הוא צריך לשמור על מי שהוא.
עליו קורא שלמה (קהלת ג' כ"ג)
כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם זֶה הֶבֶל הוּא.
וכמו שאומרת המשנה באבות מרבה נכסים מרבה דאגה.
וגם אם לוקח לעצמו חופש מהעסקים…גם אז הוא לא פנוי ללמוד או להיות עם בני המשפחה שלו, כי הוא יצא לחופש אבל הטלפון שלו העובדים אתו בעבודה לא יצאו לחופש…והם עלולים להמשיך להטריד
וגם אם הם לא מטרידים אבל הוא מטריד את עצמו במח שלו במחשבות שלו הוא שוב ושוב חושב על הרצונות שלו להרוויח עוד ועוד.
וכמובן, גם שהוא לוקח חופשה זו לא סתם חופשה זו חופשה שחייבת להיות במקום מכובד שמתאים לכבוד שלו שמתאים לרמה שלו, הוא חייב כזה מקום.
כשהוא לוקח לו חופשה מהעסקים שלו הוא לא פנוי ללמוד תורה הוא גם מנחם את עצמו שהוא טרוד כל השנה…אז איך ילמד הוא חייב לנח…
שלמה המלך ביקש מהקב"ה שלא יעמידו בניסיונות אלה כך נאמר (במשלי ל' ח' ט')
שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.
שלמה המלך מבקש שיהיה לו כדי סיפוקו לא יותר מדי ולא פחות מדי מדוע?
פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי השם וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹקי.
בגאוות העשיר טמונה סכנת התכחשות לבורא עולם ודוחקו של הדל עלול להביאו לגזל
ואומרת המשנה באבות הלומד תורה מעוני סופו ללמוד תורה מתוך עשירות
אם הוא עמד בניסיון העוני יש סיכוי שהוא עוד יעמוד גם בניסיון העשירות.
וכך היה אצל יעקב
שיצא מבאר שבע לניסיון העשירות שהיה אצל לבן בחרן
וכתב בתורת משה להאלשיך הקדוש פרשת עקב שניסיון העושר קשה מניסיון העוני
מבאר הטעם כי ניסיון העוני מביא את האדם למדת הכנעה ושפלות רוח, ואילו ניסיון העושר מביא אותו לידי גאוה והתנשאות.
אומר ב"חתם סופר הטעם שהוציאו המרגלים את דיבת הארץ…כי הם פחדו שבארץ ישראל יהיה שובע ועשירות ולא יהיו עוד תלויים בהקב"ה כמו שהיה בזמן שהיה 'מן מהשמים' לכן הם הוציאו את דיבת הארץ כדי שלא יגיע בנ"י לארץ ישראל ולא תהיה להם מידת הגאוה.
המרגלים פחדו מניסיון העושר
הם חששו שמא יתקיים: פן תאכל ושבעת כי הם נכנסים לארץ זבת חלב ודבש ועלולה הארץ והשפע להחטיא יושביה לכן הם אמרו טוב לשוב למצרים כי ניסיון העושר הוא קשה לעמוד בו מניסיון העניות טובה העבדות טוב להיות עבדים במצרים ושם נעבוד ה'.
עוד אומר החת"ס ניסיון העושר גדול מניסיון העוני כי העני מתוך צערו עיניו מיחלות לה' ומבקש הושיעה ה' … אלא שיש לו הרבה טירדות עד שליבו לא פנוי לעבודת השם אבל לפחות יש לו את מידת ההכנעה, הענווה.
ויש את ניסיון העושר ואומר הפסוק בספר דברים
ובתים טובים תבנה וישבת ושכחת את ה' אלקיך זה הטבע, ירום לבב אדם לומר כוחי ועוצם ידי
ואין לבו נכנע לפני ה' ויש לו לב שמח תמיד כי יש לו כל מה שלבו חפץ….
לעמוד על ניסיון הזה צריך סיוע ועזר מאת ה' ואלמלא הקב"ה אינו יכול לו, אז מה שאמרו חז"ל כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר מנסה הקב"ה תחילה את האדם בניסיון היותר קל שהוא ניסיון העוני ואם הוא עומד בניסיון הקל שהוא ניסיון העוני מעמידו הקב"ה בניסיון היותר קשה שהוא ניסיון העושר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר שהוא הניסיון הקשה
אז יעקב יוצא בעניות ללבן ויוצא עשיר.
הוא מגיע לחרן עני בגלל שאליפז רדף אחריו ולקח לו את הכסף
אליפז מצד אחד רוצה להקשיב לאביו עשו ולהרוג את יעקב והוא מצד שני רוצה להקשיב לדעת תורה של יצחק, אותה דעה שהוא למד ממנה שנים רבות.
והרי הקב"ה לא מקפח שכר כל בריה אפילו שכר שיחה נאה…אז אליפז לא הרג את יעקב ומהו השכר על כך?
אליפז מוזכר בספר איוב, היו כמה חברים לאיוב
אחד מהם אליפז רש"י אומר שאליפז שבאיוב זה אליפז הבן של עשו (רש"י איוב ד א) אליפז בן עשו היה על ידי שנתגדל בחיקו של יצחק זכה שתשרה עליו השכינה
כלומר שרתה עליו השכינה כדי שיוכל לתת תשובות לאיוב על התלונות של איוב.
זה היה אליפז התימני, אליפז בן עשו = נתגדל בחיקו של יצחק לכן שרתה עליו רוה"ק.
דברי רש"י קשורים לדברי הגמרא במסכת ב"ב (טו) שאליפז התימני היה אחד משבעת הנביאים שנתבאו לאומות העולם, הוא זכה להשראת השכינה בשכר שנתגדל בחיקו של יצחק …
אז מי שסופג מהקדושה מושפע ממנו בטווח קצר או ארוך.
וכן מופיע בתוס' ע"ז שאנטונינוס ורבי יהודה הנשיא היו בקשר מגיל מוקדם מאד ובפעם אמו של רבי יהודה הנשיא הניקה את אנטונינוס בסוף כתוב על אנטונינוס שהוא למד תורה והוא התגייר.
ובחז"ל אפשר לראות הרבה עדויות שמספרות על מערכת יחסים קרובה והעמוקה שהייתה בין רבי יהודה הנשיא ובין אנטונינוס הקיסר הרומי.
אהבתו של אנטונינוס לרבי יהודה הנשיא הייתה כל כך עזה, שהוא היה מאכיל אותו, משקה אותו, שולח לו שקי זהב שנראים כשקי חיטים וביקש ממנו לשמש – כהדום לרגליו כאשר הוא עולה למיטתו, לבקשה הזו סירב רבי, שלא רצה לזלזל במלכות ועל זה הגיב הקיסר "מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא"
גם כתוב שאנטונינוס העניק לרבי שטחים ענקיים, אלפיים יחידות קרקעיות דשנות ופוריות.
במקורות אחרים מסופר שרבי יהודה היה רשאי לגדל את האפרסמון (עץ יקר מאד), זכות שהייתה שמורה בדרך כלל רק לקיסר.
המדרש מספר גם על מנורת זהב ששלח אנטונינוס לרבי והיא מעוטרת בהקדשה יפה.
אנוטונינוס היה מושפע לטובה מרבי
בהקדמת הסמ"ג הוא כתוב שנתן הקב"ה את חן רבי יהודה הנשיא בעיני אנטונינוס
בהתחלה הוא היה כמו 'קליפה ששומרת על הפרי אח"כ הוא נעשה כמו קליפה שנאכלת עם הפרי הוא נעשה גר
ואכן יצחק אהב את עשיו כי הוא ידע שציד בפיו, התורה שבעל פה תלויה ברבי יהודה הנשיא שהוא זה שהעלה את התושבע"פ על הכתב
ומי שעזר לרבי יהודה הנשיא היה אנטונינוס
ואנטונינוס הוא מגיע מעשו, ולכן ידע יצחק שציד בפיו – תורה שבעל פה היא תלויה בעשו
בזמנו עשו לא היה מוכן לקבל שזה התפקיד שלו ביחס ליעקב ולכן הפוך לא רק שהוא לא משרת ועוזר ליעקב אלא אומר לו 'הלעיטני נא' תן לי לאכול!
עוד כתוב על המן שהוא יצא מהסעודה של אסתר 'טוב לב' והרי טוב לב זו מידה נפלאה
איך הוא השיג את המידה הנפלאה שאמר עליה רבן יוחנן בן זכאי (אבות) שהיא המידה הטובה ביותר?
התשובה היא שהמן אכל מהסעודה של אסתר והוא הושפע ממנה (קדושת לוי)
וכן אליפז שגדל בבית יצחק שהיה אוכל מהמאכלים הקדושים של רבקה הוא גדל עם השפעה טובה
והרמ"ע מפאנו אומר שאליפז התגלגל באונקלוס הגר
אונקלוס בן אחותו של אנדריינוס קיסר רומי, הוא ביקש להתגייר.
הלך והעלה בכישוף את נפש טיטוס קיסר רומי שכבר מת …ושאל אותו מי חשוב בעולם הבא, אמר לו עם ישראל
אבל בכל אופן מי שמיצר להם בעוה"ז הוא מרוויח.
והיו צריה המיצרים לראש.
אומר הרמ"ע מפאנו שאונקלוס הגר הוא עיבור של אליפז שלא רצה להרוג את יעקב במצות אביו ולקח לעצמו את הרכוש של יעקב אבינו
וכך יעקב היה עני והעני חשוב כמו מת (נדרים)
אליפז לא שמע בקול עשו הוא לא הרג את יעקב ולכן הוא זכה להתגלגל באונקלוס הגר
וגם שטיטוס אמר לאונקלוס לא להתגייר, הוא לא הקשיב, אמר לו טיטוס מי שמיצר לישראל מרוויח הרבה שפע – והיו צריה לראש בכל אופן לא רצה להקשיב
ואכן אונקלוס איבד כבוד וכסף ונעשה יהודי שצריך להיות עני בכסף ובדעת אך עשה כן למען האמת
ובסוף הוא נעשה מי שמתרגם את כל התורה
אמנם כבר עזרא הסופר ושאר חכמים מסרו את התרגום של התורה
אבל שכחו את התרגום במהלך הדורות ואונקלוס למד מפי רבי אליעזר ורבי יהושע והוא החזיר את התרגום לעם ישראל.
יותר מכך התרגום ניתן עם נתינת התורה אלא שגם אז לא תמיד היה שכיח והחזירו את זה עזרא הסופר וחכמים באותו דור ושוב אונקלוס החזיר כשנשתכח.
(קידושין מט בסיני ניתן התרגום)
אליפז התחכם לא להרוג את יעקב ולא להקשיב לעשו…
ויעקב נעשה עני…
ואנדריאנוס קיסר אמר לאונקלוס לך תחפש עסק להשקיע בו, שתוכל לעשות סחורה.
אמר לו איך עושים סחורה, משקיעים בעסק שכעת נראה לא שווה אבל עם פוטנציאל שווה ובהמשך תרוויח כסף.
אונקלוס לקח את העצה ואכן ראה שעם ישראל זה העסק הטוב ביותר, בגלות הם בשפל אבל לעת"ל הם האומה הכי מתוגמלת לנצח.
אליפז לא רצה להרוג אבל כן קיבל כסף
ממנו יצא אונקלוס שהיה מוכן לאבד את הכסף בבחינת נסיון עוני ובסוף מעני בדעת הוא נעשה עשיר בדעת
הייתי רוצה להזמין אתכם לערב שכולו תקווה ואמונה
כ"כ הרבה אתגרים
בשלום בית
בחינוך ילדים
בעובדה בפרנסה
קשיים התמודדיות
מחפשים עוד עזרה עוד ישועה
מחפשים שינוי בנסיבות החיים.
פעמים אנו צריכים את עצת חז"ל בפרקי אבות
מרבה עצה מרבה תבונה
מחפשים את המציאות האחרת
אבל אנחנו צריכים את המשקפיים החדשות
ואז את הלב החדש.
לב חדש רעננות תקווה ולראות א את האתגרים שמעניק לנו הקב"ה עם משאבים כוחות תקווה ושמחה
מה שיהפוך את הקושי לאתגר ומנוף
הייתי רוצה להתכבד להזמין אתכם לערב מרתק מלא אמונה חכמה עם תוצאה של
תקווה ועוצמה
בואו נפרגן לעצמנו לעצור בחיים כדי לרומם את החיים