רפורמת הסדרי הבחירה של קופות החולים – מסכנים ישירות חיי אדם בגלל אבחון ומעקב מאוחרים מדי, כך עולה היום (שני) מדיון בנושא של וועדת הבריאות בכנסת. לפי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס
"על אף הכוונות הטובות שעמדו לנגד עיני משרד הבריאות בעת התקנת תקנות הסדרי הבחירה, שנועדו להרחיב את אפשרויות המטופלים ולשפר את זמינות השירותים הרפואיים – נדרש שינוי מהותי בהן. נמשיך לעקוב בכדי לוודא שהרפורמה תיושם באופן שלא יגרום לפגיעה במבוטחים ובחלק מבתי החולים – תוך שמירה על נגישות שוויונית ושיפור המענה הרפואי לכלל האוכלוסיות". במהלך הדיון האיץ משריקי במשרד הבריאות לתקן את התקנות כך שרשימת המוסדות תופיע למבוטח על גבי טופס ההפנייה אותו הוא מקבל מהרופא, גם באופן שאינו דיגיטלי ומבלי שיצטרך לפנות לבעל תפקיד נוסף לשם קבלתו.
הרפורמה בהסדרי הבחירה מול קופות החולים נועד להרחיב את השירותים הרפואיים העומדים לרשות המבוטחים. בתוך כך, הוגדרו קריטריונים חדשים בהן הקופות נדרשות לעמוד לטובת הגדלת נגישות המבוטחים לבתי חולים ומרכזי-על, והוספו תחומים שהמבוטח זכאי
עוד באתר:
לקבל בהם שירות ללא קשר להסדרי הבחירה של הקופה אליה הוא משתייך – נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה ועוד.
ד"ר אוהד הוכמן, מנכ"ל ביה"ח 'בני ציון' הדגיש כי טרם הרפורמה שיתוף-הפעולה של בית החולים עם כל ארבעת הקופות היו מצוינים, ועמד בראש בתי החולים בסקר שביעות-הרצון של הציבור. אך, בעוד שמבוטחי "כללית" מהווים כ-50% מהאוכלוסייה המשתמשת בשירותיו, הרי שמאז הרפורמה – הקופה הפסיקה לשלוח אליו מטופלים, משיקולים כלכליים בלבד. אובדן ההכנסות של בית החולים עומד על 40 מיליוני ₪, שמעמיק את הגירעון הקבוע בית החולים. בנוסף, אין יכולת לסטודנטים לרפואה להתמחות – בגלל מחסור בניתוחים. "אני יכול לעמוד בתחרות מול כל בית חולים – אם ישלחו אליי מבוטחים. אני נדרש ע"י 'כללית לתת הנחות ואם אתן הנחה אקבל נזיפה ממשרד הבריאות על העמקת הגירעון", אמר.
ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנכ"לית המרכז הרפואי 'שמיר', התריעה אף-היא מהחלטת "כללית" לגרוע את המרכז הרפואי מבתי החולים המועדפים במחוז המרכז, והזהירה כי התנהלות זו פוגעת מיידית בחיי-אדם ומסכנת אותם, ע"י אבחון או מעקב מאוחר מדי – בבתי החולים האחרים.
לדעת ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, הסדרי הבחירה היו אמורים להביא בשורה – ובלא-מעט מקרים מביאים התעמרות במבוטחים, וגם שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, הזהיר מחוסר-הידע של המבוטחים על זכויותיהם לפי הסדרי הבחירה החדשים, ולמרות ההבטחות בעניין – הן לא קוימו. לדבריו, אתרי משרד הבריאות וקופות החולים אינם ברורים בעניין.
לפי דו"ח משרד הבריאות לפני כחצי-שנה, הרפורמה הובילה לירידה במרחק העודף הממוצע שמבוטח נאלץ לנסוע לטובת הגעה לבית חולים שנמצא בהסדר בקופות כללית ומאוחדת, ולעלייה ממוצעת במספר בתי החולים הזמינים למבוטחים בקופות אלו. בקופות מכבי ולאומית לא חל שינוי באותם מדדים, משום שהסדרי הבחירה המקוריים שלהן רחבים ולא היו תלויים במקום המגורים של המבוטח. בכללית ומאוחדת מחוז הצפון היה בעל הזמינות הגבוהה ביותר לבתי חולים ואילו מחוז תל אביב היה בעל הזמינות הנמוכה ביותר. מעבר לכך, לא אותרו הבדלים משמעותיים בזמינות בתי החולים ומרכזי-העל בין מרכז לפריפריה. בהשוואה בין בתי החולים, המרכז הרפואי הדסה הוא בעל שיעור ההסדרים הגדול ביותר, ולאחריו וולפסון ושערי צדק. אולם בחישוב של הממוצע משוקלל, הלוקח בחשבון את כמות המבוטחים בכל קופה, המרכז הרפואי בילינסון נותן מענה לאחוז הגדול ביותר של המבוטחים למרות שלא פתוח לבחירה לקופות החולים לאומית ומאוחדת.
ליאור ברק, סמנכ"ל משרד הבריאות, השיב מנגד, כי אתרי המשרד והקופות ברורים להפליא בעניין. אצל 99% מהמבוטחים הסדרי הבחירה הורחבו, התחרות הוגברה ויתרונותיה גוברים על חסרונותיה. לדבריו, מספר ההפניות של מבוטחי "כללית" לית החולים בני ציון לאחר הרפורמה – זהה לזו לשנה שקדמה לה, אך מנכ"ל בני ציון הכחיש נתונים אלו.
בסיום הישיבה דרש משריקי, ממשרד הבריאות לתקן את התקנות לפרסמן להערות הציבור בתוך חודש, ולאור הטענות על העיוותים שנוצרו בהפניות של מטופלים לבתי החולים, המשרד התבקש להעביר בתוך שבועיים, נתונים על השפעת השינוי על כלל בתי החולים בישראל ובדגש על בני ציון, שמיר, וולפסון והאיטלקי בנצרת.
