בכל מכתב ובכל פתק תמיד ממליצים לכתוב את המילים הבאות אם אדם רוצה שהכל יסתדר..
"בס"ד".
עוד באתר:
בסיעתא דשמיא…
מה זה הדבר הזה?
ישאל השואל לכאורה שאלה פשוטה ביותר – הלא ריבונו של עולם מלא כל הארץ כבודו, ובכל דבר ודבר בבריאה גילה הקב"ה את כבודו (תניא) לכאורה עכשיו שאני כותב איזה שהוא מכתב, או איזה שהוא דבר תורה שהתחדש בשעה 9:00 בבוקר, עכשיו אכפת לריבונו של עולם בדיוק מה אני דוד מדימונה או רחל מקרית שמונה עושים באותם רגעים?
זוהי אמנם שאלה אמונית קצת כבדת משקל אך ננסה בס"ד לענות עליה מתוך פרשת השבוע:
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא" (כח,י)
רש"י הקדוש מביא את הביאור הידוע: "לא היה צריך לכתוב אלא "וילך יעקב חרנה", ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה, הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה".
צדיק עושה רושם..
יש כלל ידוע מחז"ל שכל וא"ו אינה אלא וא"ו החיבור, תמיד היא באה לחבר למשהו שהיה, ואם כן מדוע אמר הכתוב שויצא, היה יכול לומר כמו שכתוב רש"י לשון הליכה, או לשון יציאה בלבד מהו ויצא?
הבה נבאר יחד את הענין בס"ד:
בפרשה הקודמת בפרשת הברכות, ראינו שתמיד הלך עם יעקב אבינו פחד מסוים מהבאות, הוא אמר הרי לאמו: "אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה" (כז,יב) אולי באמת, אמא יקרה שלי, אבא יעלה על התרמית ואז הבאתי עלי קללה?
ואמא שלו עונה לו שלא ידאג:
"עלי קללתך בני, אך שמע בקולי ולך קח לי" (כז,יג).
ובסופו של דבר יעקב אבינו מקבל את הברכות בסיעתא דשמיא גדולה, שאפילו שיצחק אמר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", שלכאורה יעקב אומר "הנה אבא עוד רגע יעלה עלי", אבל הסיעתא דשמיא פועלת, והברכות ניתנות ליעקב.
וכשהוא יוצא מחרן הוא מרגיש שאולי הסיעתא דשמיא ח"ו לא תמשיך איתו, כי הרי יציאת צדיק מן המקום עושה רושם, ויעקב אבינו מרגיש בכל מאודו שהוא צריך להתפלל על זה בכל ליבו:
"וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים" (כח, כ-כא).
ריבונו של עולם, אני צריך סיעתא דשמיא גדולה ממך, "לחם לאכול", "בגד ללבוש", אצל אבא ואמא היה לי סיעתא דשמיא, האם הסיעתא דשמיא תמשיך איתי הלאה? אני לא רוצה שהפחד הזה ילווה אותי אני רוצה להרגיש אותך בכל ליבי?
בינינו, מישהו מאיתנו מתפלל על סיעתא דשמיא יום יומית?
סיעתא דשמיא כזו, שתרגיש שבזמן שאתה לוקח את הילדים בבוקר לגן, האוכל נמצא במקום, ואחד הילדים לא שכח בדיוק את הבקבוק על השיש, או שבדיוק ביום קר ירדת אל רכבך, ושנייה לפני שאתה מתניע את הרכב, אתה שם לב שאתה בלי מעיל..
זהו אולי דוגמאות קטנות אחת מני רבות שיכולות לקרוא לכל אדם ביום יום, וזו העבודה האישית המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו, להתפלל תמיד לפגוש את הסיעתא דשמיא מהקב"ה ביום יום.
וכשמתפללים על זה ראש וראשון צריך להתפלל על מידות טובות, כי אפשר לזה בלא זה, כי אם זה לא יהיה תלוי בזה, לא קרב זה אל זה כל הלילה:
ובשביל זה בואו ותשמעו סיפור (מידות דיליה, חלק א' עמוד לא):
"פעם נכנס למעונו אחד ממקורביו וסיפר לו שדיברו עמו נכבדות בנוגע לבתו עם בחור חשוב, וברוך ה' הוא שומע עליו דברים טובים בכל התחומים ומנה את מעלותיו אחת לאחת".
אמר לו החזון איש זצ"ל: "עליכם עדיין לברר היטב על שלושת הדברים החשובים ביותר מידות, מידות, ומידות, כי מידות טובות הם העיקר לכל, ומבלעדיהם כל תורתו של אדם אינה שווה מאומה!
ושנזכה בס"ד להתחזק בזה!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!
המאמר נכתב לרפואתו השלמה של היהודי הצדיק
אליהו בן טובה הי"ו
למשפחת ישרים
בתושח"י