מהי משפחה יהודית בריאה? אנחנו מתעסקים רבות באזהרות מפני גישות שליליות בחינוך הילדים, בלימוד כיצד לא להתנהג, אבל מה אנחנו כן אמורים לעשות כהורים? איך נביא אל ביתנו את האווירה הקלילה והרכה, את הפתיחות לדבר על כל מה שמרגישים, לשתף בכל מה שקורה?
בתוכנית 'עומקא דליבא' שוחחה אפרת ברזל עם מדריכת ההורים חני ברים, שהציגה את משנתה המפורטת בנושא החשוב. ברים פתחה בסיפור אנקדוטה, שכבר בלידתה אמר האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל כי בעתיד היא תעסוק רבות בחינוך, "לא הייתי צריכה שום אבחון תעסוקתי, זה היה לי ברור מהרגע שנולדתי".
לדבריה: "הבריאות של בית היא כאשר יש תקשורת קולחת, כאשר לא צריכים לחשוב על מה לומר ומתי, כאשר הפתיחות עם ההורים ובין בני המשפחה מלאה לגמרי. באופן טבעי ילד מחפש להביע את רגשותיו, אבל כאשר הוא נתקל בתגובות לא בריאות הוא נחסם".
עוד באתר:
מנחת ההורים דנה לכף זכות: "לכל הורה יש המון רצון טוב, אבל צריך ללמוד כיצד נכון להתנהג". ומוסיפה אנקדוטה מחייה: "אני נזכרת בסיפור שאירע כאשר ילדתי הגדולה הייתה בת שנה וחצי, הייתי אז לפני לידת הילד השני. ופעם באתי לקחת אותה מהגן, היא פתחה בבכי שארים אותה על הידיים אבל לא הייתי מסוגלת בשל המצב. ניסיתי לדבר אבל זה לא עזר, בדרך כלל אני מדברת הרבה עם ילדיי, עוד לפני הלידה אפילו, אבל כאן שום דבר לא עזר".
מה עשתה האם המותשת? "ניסיתי להרגיע עם איגלו, אבל הטנטרום המשיך, וזה לא נעים. סיפרתי את זה לחברה שלי, היא גננת, ויש לה ניסיון, אז היא אומרת לי: 'דיברת איתה?' אז אמרתי לה: 'בטח, שאלתי את הגננת, אם משהו השתנה בגן בתקופה האחרונה'. ואז היא אומרת לי: 'לא, דיברת איתה?' אמרתי לה: 'עם מי?' אז היא אומרת לי: 'עם שרי'. אמרתי לה: 'היא עוד לא מדברת', אז היא אומרת לי: 'תגידי לה שלא נעים לך. את מחכה כל היום לפגוש אותה, את מתגעגעת אליה. ואז את מגיעה ואת רואה ילדה עצובה'".
ולמחרת, "לקחתי את הילדה, הסתכלתי לה בתכול של העיניים, ואמרתי לה: 'שרי, את יודעת, אני כל היום מתגעגעת אלייך. אני מחכה לראות אותך, ואז אני מגיעה, ואת בוכה, וזה לא נעים. אני כל כך רוצה שמחר כשאני אבוא, תחייכי ותהיי שמחה', מה נראה לך קרה למחרת? הילדה זורחת ומאושרת".
האזינו לדברים, בפתח תוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי':
