כימי צאתך

"בתוך כל הרע רואים ניסים": הראש"ל בשיחה מחזקת

"אנחנו צריכים להיות חזקים. ביטחוננו בשם יתברך", אומר הראש"ל ורבה של ירושלים הגרש"מ עמאר

אבי מימרן

כ"ה בשבט תשפ"ה, 23/02/25 21:22 עודכן: 24/02/25 09:10

א+

א-

חיילי צה"ל בעזה, אילוסטרציה | צילום: Oren Cohen/Flash90

"כתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", אומר ל'קול חי' הראשון לציון ורבה של ירושלים, הגרש"מ עמאר. "אמרו חכמים שהנביא מתכוון שכמו שהייתה הגאולה של מצרים באותה מתכונת, תהיה הגאולה האחרונה. ואני אקח נקודה קטנה. השם שלח את משה, משיח השם, והוא דיבר אחרי כל ההכנות ואחרי כל האותות, והעם האמינו, ויקדו, וישתחוו, היו מודים, שמחו, מתוך האפלה הגדולה והמרירות והשעבוד. הינה השם גואל אותנו".

"הלכו לדבר עם פרעה, כה אמר השם, שלח את עמי ויעבדוני. ואז פרעה אומר, "תכבד העבודה על העם". ואל ישעו בדברי שקר. אלה בטלנים, יש להם זמן פנוי, מתחילים לחשוב, ללכת לזבוח, להשם. תכבד העבודה, גם תבן לא יינתן, גם קש לא יינתן. תעשו אותו מתכונת של לבנים. המצב הגיע לידי כך שכבר אף אחד לא יכל לסבול ולא יכל לעמוד בזה. ושוטרי ישראל מוכים, למה אתם לא גומרים? מה הם יכולים לעשות? ואז בדיוק פגשו את משה וצעקו עליו, "הבאשתם את ריחינו", ולמה באתם? ומשה לא יכל להתאפק מרוב הצער של העם. אמר אל השם, "למה זה שלחתני? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך"".

"כלומר, אחרי שכבר עלו ויתרוממו עד השמיים בציפייה האמיתית, פתאום משבר – מפלה עד התהום. ואז כתוב בפסוק, 'וידבר אלוקים אל משה, ויאמר אליו אני ה". וידבר זה דיבור קשה, אלוקים זה מידת הדין. באותו פסוק, "ויאמר אליו, אני ה', ויאמר זה רך ונעים, אמירה נעימה. הוא אומר לו, מה שאתה רואה מידת הדין – זה מהרחמים. אני רוצה להוציא אתכם. כי אי אפשר לצאת, יש עוד זמן, הרבה זמן, רק 210 שנים עברו, צריך 400 שנה, אבל אני רואה שאם יישארו יגיעו ל-50 שערי טומאה ולא יוכלו לצאת, אז אני נותן קושי השירות שיצאו מהר".

"'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים'. אמר לו, אתם רואים את הסבלות מלמעלה והסבלות האלה והמרורות האלה מכסות את העיניים, ואתם לא רואים את ה"והוצאתי". ה"והוצאתי" כבר נמצא מתחת סבלות מצרים. רק תזיז את השולחן ותראה, קצת תתפקחו – והצלתי אתכם מעבודתם".

הרב מוסיף: "גם היום, כימי צאתך, אחרי שכבר חזרנו לארץ, אחרי שכל הרחבות והתורה מתרחבת, הרבבות של התינוקות של בית רבן שלומדים תורה, וישיבות וכוללים וגם בעלי בתים, שקובעים עיתים, בוקר וערב. דברים שלא היו מעולם. אנחנו כבר נוגעים בגאולה. והנה באים דברים שהם כאילו מחזירים אותנו אחורה, שוברים אותנו. צריכים להיות חזקים. ביטחוננו בשם יתברך. וגם בכל המלחמה הזאת, יש ניסים שעוד לא היו כמותם. ניסים וההתגלות יד השם בגלוי, שלא היה מעולם".

למשל: "מה שהיה באוטובוסים, ועוד כהנה וכהנה. איפה אלה ש-34 שנים פחדנו מהם, נסראללה? איפה הוא היום? איפה כל הרשעים מעזה? ובעזרת השם, עוד נקום, ינקום מהם כל דם ישראל השפוך. אבל הבעיה היא שאנחנו התחלנו לסמוך על עצמנו. שלנו יש את הצבא הכי טוב ושלנו יש את המודיעין הכי טוב והנשקים הכי טובים והמטוסים והטייסים, וזה נכון, אבל צריכים לזכור שכל זה לא יועיל ולא יציל, אם השם לא ישמור עיר, שווא שקד שומר. ללמד אותנו שאין לנו על מי להישען ואין לנו למי לפנות. בלתי לשם לבדו".

האזינו לשיחה המלאה, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:

תגובות