ניסים מהלכים

החטופים בעדויות קשות: פיתות רקובות, ירקות בלתי אכילים

4 מ-6 השבויים ששוחררו בשבת מספרים על חודשים ארוכים של עינויים, הרעבה וטרור פסיכולוגי | המחבלים אמרו לאלו שנשארו מאחור: "הם משתחררים – אתם לא תצאו מעזה לעולם", משפט שעדיין מהדהד בראשם

קובי אליה

כ"ה בשבט תשפ"ה, 23/02/25 23:36 עודכן: 23:42

א+

א-

שחרור החטופים: טל שוהם, עומר שם טוב, עומר ונקרט ואליה כהן | צילום: Ali Hassan/Flash90

עדויות חדשות שנמסרו על ידי טל שוהם, עומר שם טוב, עומר ונקרט ואליה כהן – ארבעת החטופים שחזרו מהשבי בשבת – חושפות תמונה קשה של החיים תחת שלטון הטרור של חמאס. הארבעה תיארו אלימות פיזית קשה, מניעת מזון ושתייה, והתעללות פסיכולוגית מתמשכת שהותירה בהם צלקות נפשיות עמוקות.

"ניזונו מפיתות רקובות ומי ים – והורדנו עשרות קילוגרמים"

החטופים סיפרו כי במשך 16 חודשים הוחזקו במנהרות חשוכות, בעיקר באזור מחנות המרכז, כמעט ללא אור יום וללא תנאים בסיסיים למחייה. מזונם כלל פיתות רקובות, ירקות בלתי אכילים ולעיתים מי-ים. לא פעם נאלצו להתמודד עם ימים שלמים ללא מזון או שתייה כלל. בשל תנאים אלו, ירדו הארבעה עשרות קילוגרמים ממשקל גופם ונחלשו משמעותית.

הם גם תיארו כיצד במשך חודשים היו כבולים זה לזה בשרשראות ברזל, ללא אפשרות תנועה חופשית. לדבריהם, רק בשבועיים האחרונים לפני שחרורם, החל חמאס להעניק להם מעט יותר מזון, לאפשר מקלחות ואפילו לספר אותם – ככל הנראה כדי שייראו במצב טוב יותר כשהם יוצאים לחופשי.

"המחבלים אמרו לי שלא אצא מעזה חי"

אחד החטופים סיפר כי המחבלים ניצלו את "אותות החיים" שהועברו לישראל כאמצעי להפעלת לחץ פסיכולוגי נוסף עליהם. "אחרי ששלחו ממני אות חיים, הם אמרו לי שזה לא יעזור לי ושידאגו שאמות בכל מקרה", סיפר. "הייתי בטוח שלא אחזור".

שוהם וונקרט, שהוחזקו יחד עם חטופים נוספים, ציינו כי ברגעים לפני שחרורם, המחבלים אמרו לאלו שנשארו מאחור: "הם משתחררים – אתם לא תצאו מעזה לעולם", משפט שעדיין מהדהד בראשם.

"לא הייתה לי ברירה – אילצו אותי לנשק מחבלים"

עומר שם טוב, שהוחזק במנהרה רוב הזמן ולמעשה כמעט שלא ראה אור יום, תיאר כיצד ידע שמשפחתו נלחמת עבורו, לאחר שהצליח לראות תמונות מהפגנות המחאה למען השבויים. "למרות הקושי, לא הפסקתי להאמין – האמונה חיזקה אותי", סיפר.

בראיון, התייחס גם לטקס שבו תועד מנשק שני מחבלים על במה: "הם הכריחו אותי לעשות את זה. לא הייתה לי שום ברירה".

"קשה לי לחשוב על מי שנשאר שם"

אליה כהן סיפר כי במהלך השבי הוחזק בכלוב יחד עם חטופים נוספים, ושהצליח להעביר אות חיים בשם אחד מהם שנותר מאחור. "התפילות עזרו לי לשרוד נפשית", אמר. אך למרות חזרתו לישראל, ליבו עדיין עם אלה שנותרו בעזה: "הדבר שהכי קשה לי הוא המחשבה שמי שהיה איתי – עדיין שם".

תגובות