עם ישראל ירד לגלות מצרים כדי לתקן את הנפש, לקבל את התורה ולהזדכך בכור ההיתוך של הגלות, במטרה להיות עם ה' ולהגיע לדרגה העליונה של האבות הקדושים.
לכן, עם ישראל קיבל שני כתרים, המסמלים את שלמות הנשמה והנפש. אך לאחר חטא העגל, הכתרים נלקחו מעם ישראל וניתנו למשה רבינו. אך בשעת מתן תורה, הגיעו עם ישראל לשלמות הנפש המוחלטת, כפי שהיה לאבות הקדושים.
בהר סיני, השלים עם ישראל את תהליך התיקון של גלות מצרים, ותיקן את נפשו, רוחו ונשמתו עד כדי שהגיע למעלת האבות הקדושים. כפי שנאמר בלשון הרמב"ן:
עוד באתר:
"והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו… וכשבאו אל הר סיני ועשו את המשכן, ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלות אבותם, שהיה סוד אלוה על אהליהם, והם הם המרכבה. ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד."
המשכן הוא לא רק מקום הקרבת קורבנות והקטרת קטורת, אלא גם מקום מיוחד של השראת השכינה. הוא ביטוי עמוק לקשר הבלתי מעורער שלנו עם הקדוש ברוך הוא. כאשר אדם מגיע למשכן או יוצא ממנו, הוא יוצא אדם אחר – טהור יותר, מאמין יותר ושלם יותר.
שלמות הנפש של מתן תורה חוזרת ביום שבת קודש:
קדושת השבת היא התגלות קדושת המשכן בזמנו, כפי שקדושת המשכן מהווה השראת השכינה במקומה, כך יום שבת קודש מהווה השראת השכינה וקיום קשר בלתי מעורער בינינו לבין הקדוש ברוך הוא.
לכן, ביום שבת קודש, חוזרים הכתרים לעם ישראל שנלקחו מהם לאחר חטא העגל והופקדו אצל משה רבינו.
כפי לשון האר"י הקדוש: "סוד ישמח משה במתנת חלקו", כלומר, משה שמח ביום השבת במתנה שניתנה לו – הכתרים שנאבדו ממנו, ועתה הוחזרו לו ביום השבת.
נכון, כולנו שומרי שבת ברוך ה', אך השאלה היא: כמה השבת נוכחת בחיינו' כמה יניקת החיים שלנו היא מהשבת, וכמה חוויית החיים שלנו קשורה וממוזגת בקיום מצוות עונג שבת'
ההידור במצוות השבת וקיום עונג שבת יוצרים מקום להשראת השכינה, כפי שהדור הצעיר חווה זאת בשולחן השבת.
בבתים בהם שרו זמירות שבת וחוו את עונג השבת על שלל החוויות הטמונות בה יצאו ילדים צדיקים אוהבי יהדות ולא חס ושלום כפי שיש שחוו את המצוות כבעיה שיש לפרוק ולהתפרק ממנה.
ועוד דבר: שתי המצוות היחידות שבהן משה רבינו מצווה את עם ישראל בקירון אור פניו ובציווי "ויקהל" הן השבת והמקדש. כל זאת, כדי לעורר בעם ישראל את התשוקה להשראת השכינה, שיכולה להתממש על ידי שתי מצוות אלו.
יהודי בשולחן שבת מכניס את השכינה הקדושה לתוך הבית בדיוק כפי שהכהן מקריב קרבן בבית המקדש וגורם להשראת השכינה בישראל, את יראת השמים שמקבלים משולחן השבת רואה היהודי במשך השנים לא על עצמו אלא על בני ביתו.
שלמות המשכן ושלמות השבת גורמות לשלמות הנפש ולקרון פנים.
