בית המשפט העליון פרסם היום (חמישי) את נימוקי פסק הדין בסוגיית התפילות בהפרדה במרחב הציבורי בתל אביב, שניתן בעקבות הערעור שהגישה עמותת "ראש יהודי". השופטים קבעו באופן חד-משמעי כי עיריית תל אביב התעלמה באופן מוחלט מהפגיעה באמונתם ובכבודם של שומרי המצוות המבקשים להתפלל בהתאם לכללי ההלכה.
במסגרת פסק הדין, שניתן לפני כחצי שנה, הורה בית המשפט העליון לעירייה לאפשר קיום תפילות בהפרדה מגדרית בגן מאיר בעיר. ההחלטה הגיעה לאחר שהעירייה סירבה לאפשר קיום תפילה עם מחיצה בין גברים לנשים בכיכר דיזנגוף, במה שהשופטים הגדירו כעת כפגיעה בוטה בחופש הדת והפולחן. כעת, כמעט חצי שנה לאחר מכן, מפרסמים השופטים את הנימוקים.
"אמירה פוגענית כלפי ציבור שומרי המצוות"
השופט יחיאל כשר כתב בנימוקיו כי "עמדתה הברורה של העירייה מגלמת העדפה עקרונית, גורפת ומוחלטת של השמירה על אי-הפרדה מגדרית במרחב הציבורי על פני כל שיקול אחר, ותהיינה הנסיבות אשר תהיינה… נראה כי הפגיעה הברורה שיש באמור במי שמבקשים לקיים תפילה יהודית אורתודוקסית, ובזכותם לשוויון, לא נשקלה כלל על-ידי העירייה".
עוד באתר:
השופט הוסיף בביקורת נוקבת: "במהלך הדיון שבפנינו אף ניתנה התשובה שלפיה אין לעירייה דבר נגד תפילה אורתודוקסית כל עוד לא תתקיים תוך הפרדה בין נשים וגברים, תשובה אשר דומה שמיותר להבהיר מדוע אינה יכולה להישמע".
בדבריו התייחס כשר למסר המשתמע ממדיניות העירייה, לפיו "התפילה באופן שבו התפללו אבותיו ואבות אבותיו, יש בה פגם, ולכן נאסר לקיים אותה לעיני הציבור". זאת, לדבריו, "גם כאשר המבוקש מתייחס ליום הקדוש ביותר בשנה לדת היהודית". כשר הדגיש כי מדובר ב"פגיעה קשה ברגשות הציבור הדתי הנוהג להתפלל בהפרדה מגדרית, ובזכותם לכבוד".
"פגיעה בשוויון בין זרמים דתיים"
השופט דוד מינץ הצטרף לביקורת החריפה וקבע כי "העירייה לא נתנה משקל ולוּ קל שבקלים לזכויותיהן לשוויון ולחופש פולחן של הקבוצות הדתיות הנוהגות לקיים תפילה בהפרדה מגדרית, כמו גם לפגיעה הקשה שמגלמת מדיניותה בזכויות אלה".
מינץ דחה את טענת העירייה לפיה בהפרדה מגדרית יש פגיעה בשוויון וקבע כי גם אם כך הדבר, "פגיעה בשוויון מסוג אחד (בין גברים לנשים) אינה משמשת הצדקה שאין בלתה לפגיעה בשוויון מסוג אחר (בין הנוהגים לפי זרם דתי אחד לבין זרם דתי אחר, או בין דת אחת לרעותה)".
השופט כשר אף רמז כי העירייה הפעילה מדיניות של איפה ואיפה, כאשר ציין כי סביר להניח שהעירייה לא הייתה מתנגדת להפרדה מגדרית בתפילה מוסלמית ולא הייתה דוחה במקרה כזה הצעת פשרה דומה לזו שהועלתה.
"העיר העברית הראשונה התנכרה ליהדות"
בנימוקים מתחו השופטים ביקורת על "פרנסיה מרובי הזכויות של העיר העברית הראשונה" שנראה כי "נעלם מעיניהם עד כמה בעמדתם יש קושי ופגיעה בציבור משמעותי" המבקש להתפלל כמסורת אבותיו.
יו"ר "ראש יהודי", ישראל זעירא, הגיב לפרסום הנימוקים ואמר: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שפסק את המובן מאליו – גם ליהדות יש זכויות בתל אביב. עם זאת אנחנו מאמינים כי המפתח לפתרון נעוץ בהידברות ובשיח מכבד שיאפשר חיים משותפים, כיאה לאופייה של העיר העברית הראשונה".
אמנם בסופו של דבר החליטו בעמותת "ראש יהודי" לבטל את התפילה תחת כיפת השמיים מחשש לעימותים, אולם פסיקה תקדימית זו תוכל לשמש בסיס להמשך מאבקם של שומרי המצוות לקיום תפילות כהלכתן במרחב הציבורי בעיר תל אביב ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. העובדה שבית המשפט העליון – שלא מזוהה עם ערכי הימין והמסורת – תוקף בחריפות את עיריית תל אביב הנשלטת בידי השמאל, עשויה לתת רוח גבית למאבקים דומים נוספים.
