ביום שביעי של פסח, עם ישראל כולו נפרד באבל כבד מראש ישיבת 'כסא רחמים', הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל. בריאיון מרגש ל'קול חי', שוחחה רחל פסטג עם הרבנית חנה פרץ, אחייניתו של הרב זצ"ל ומנהלת סמינר 'אור יקרות' באלעד, על האיש הענק, דמותו הייחודית והאור שהותיר אחריו.
הרבנית פרץ פתחה את דבריה בתיאור תחושותיה בבוקר שלמחרת פטירתו: "הבוקר, כשפתחתי את החלון וראיתי את השמש שזורחת כאילו כלום לא קרה, אמרתי לעצמי – ייתכן? השמש זורחת, אבל אור העולם קבע. מבחינתנו, העולם עצר. אחר כך חשבתי: גם כשהשמש שוקעת, היא לא נעלמת. הרב מאיר מזוז, דוד שלי, היה בשבילנו כמו שמש שזורחת, שמאירה, שמחממת, שמרפאה, שמחזקת. וגם כשהיא שוקעת, היא ממשיכה להותיר אחריה אור. זאת המורשת שהוא הנחיל לנו, שאנחנו אמורים לשאת הלאה".
במהלך השיחה, הדגישה הרבנית את יכולתו של הרב לגשר בין עולמות – מצד אחד, גדולי הדור ופוליטיקאים ביקשו את קרבתו, ומצד שני – לב פתוח לכל נער ונערה. היא סיפרה: "בתמונה האחרונה לפני פטירתו, נראה נער צעיר מחזיק את ידו של הרב, מלטף אותה. הוא לא הבחין בדרגות או תארים – ההתייחסות שלו לכולם הייתה שווה. הוא היה איתנו גם ברגעים הקטנים, באירוסים של אחותי, יושב איתנו ומדבר, כאילו הוא לא גדול הדור. היו בו רגישות, אנושיות, חמימות, לב פתוח לכולם. זה הכוח של שמש – להאיר לכולם באותה מידה".
עוד באתר:
היא תיארה את הרב כאיש אמת נדיר. "הרב היה אומר: אם יבוא ילד קטן ויאמר לי אמת אחרת – אני אנשק את ידו ואחזור בי. הוא לא פחד לחזור בו אם הוצגה לו אמת, גם אם היא באה ממקום בלתי צפוי. הוא לא ראה בעיניים – רק את האמת. היה לו קשה עם פוליטיקה, אבל ידע לרתום את הקשרים הפוליטיים רק לטובת דברים שבקדושה".
אחד מהישגיו הבולטים, לדבריה, היה בתחום החינוך הספרדי לבנות. "הרב פעל לביסוס אפשרות לבגרות בדינים לבנות ספרדיות לפי פסיקת חכמי ספרד, במקום לפי שיטת האשכנזים כפי שהיה נהוג עד אז. עד לפני כמה שנים, בנות ספרדיות נאלצו להיבחן בבגרות על פי פסקי האשכנזים. הרב מאיר מזוז אמר – אני רוצה שבנות ספרדיות תלמדנה הלכה לפי חכמי ספרד, והוא הצליח. היום, בזכותו, הבגרות נעשית לפי פסיקת הספרדים".
עוד אמרה פרץ: "הוא הנחיל גאווה ספרדית. הוא סלל דרך ייחודית שבה לא מתביישים לשים כיסוי ראש, לא מתביישים לדקדק בתפילה, לא מתביישים במורשת. הוא עודד את הבנות לחבוש מטפחת גם בתפילה, מתוך גאווה בזהות ובמסורת. לא להסתיר – להתגאות. זה היה אחד המסרים הכי חזקים שהעביר לנו".
כשנשאלה מה לדעתה הרב היה רוצה שנקבל על עצמנו כזכות לעילוי נשמתו, השיבה: "כל דבר שבקדושה – זה היה עולם ומלואו בשבילו. כל התחזקות קטנה, כל שינוי חיובי – היה משמח אותו. הוא ידע להעריך כל מאמץ, כל התחלה קטנה. הוא יהיה מליץ יושר לכל אישה שתקבל על עצמה משהו קטן בשביל להתחזק. אין דבר קטן בשבילו. כל קבלה – היא משמעותית".
לסיום, שיתפה סיפור קטן אך מרגש, שממחיש את האנושיות היוצאת דופן של הרב: "בעלי למד אצלו לפני 30 שנה. באחד הימים, נעלמו לו 50 שקלים – כל דמי הכיס שלו לחודש. הוא היה צנוע, ולא רצה לבקש שוב מהוריו. אחרי שלושה ימים, אחד הבנים של ראש הישיבה סיפר לו. בתחילת הסדר, הרב קרא לבעלי ואמר לו – שמעתי שנאבד לך 50 שקל. היית בא אליי, הייתי נותן לך באותו רגע. הרב, עם מאות תלמידים, זכר את הצער של תלמיד אחד, על סכום שלכאורה קטן – והבין את גודל המשמעות בעבורו".
"איבדנו שמש גדולה", סיכמה הרבנית חנה פרץ, "אבל השמש הזו רוצה שנמשיך את האור שלה. באמונה, בצניעות, באמת, ובגאווה ספרדית אמיתית".
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' ב'קול חי':
